בשנת 2030 צפוי סוף סוף להסתיים הזיכיון ארוך השנים שהוענק לחברת כי"ל (באמצעות מפעלי ים המלח שבקבוצתם) שבשליטת משפחת עופר על ההפקה של משאבים מים המלח.

משרד האוצר עומד בקרוב לפרסם מכרז לגורם שיזכה בזיכיון מחודש על ים המלח כאשר לכי"ל עומדים שני יתרונות אדירים ההופכים את זכייתה לכמעט וודאית ואשר לכן גם הופכים את ההליך המרכזי לבדיחה עצובה על חשבון כולנו.

כי"ל צפויה לזכות בזיכיון במחיר שלא ישקף את המחיר המלא שניתן היה להשיג במכרז חופשי והוגן ובוודאי שלא יישקף את הנזקים האדירים שמחולל הזיכיון להרס אוצר לאומי ובינלאומי מהמעלה הראשונה. היתרון הראשון הוא זכות הסירוב שהוקנתה למפעלי ים המלח. היתרון השני, הוא פערי האינפורמציה שעומדים לרשות בעל הזיכיון מזה שנים רבות שמאפשרים לו להבין טוב יותר כיצד להרוויח מהזיכיון.

במאמר זה אבקש להעלות שתי סוגיות אשר יש לקוות יובילו ללחץ ציבורי על מקבלי ההחלטות במדינה. הסוגייה הראשונה היא עצם חידוש הזיכיון. מדוע המדינה מבקשת לחדש את הזיכיון שתרם תרומה אדירה להרס ים המלח ולפגיעה אנושה בכל עסקי התיירות שסבבו את האוצר הלאומי הענק הזה? מדוע לא להניח לים המלח לנפשו כדי שאולי בעתיד הוא אף יתחיל להשתקם?.

המצדדים בחידוש הזיכיון מצרים על המחיר שתפסיד הממשלה כמו גם על הפגיעה בתעסוקה של מפעלי ים המלח. זו טעות חמורה. התעסוקה במפעלים התיירותיים תעלה על הפסד התעסוקה שינבע מאי חידוש הזיכיון ואילו התמורה למדינה מחידוש הזיכיון תהיה מינורית ביחס לשווי השוק המלא (כפי שציינתי היתרונות העומדים במכרז לכי"ל לא יאפשרו תחרות הוגנת במכרז ולכן צפוי שכי"ל תהיה המתחרה האפקטיבית היחידה במכרז ותצליח לזכות בזיכיון מחודש במחיר נמוך משמעותית מהשווי האמיתי) ובוודאי בהתחשב בנזקים הסביבתיים והעסקיים הכבדים הכרוכים בחידוש הזיכיון.

הסוגייה השנייה היא, שאם כבר החליטה הממשלה להמשיך ולהרוס את ים המלח ואת כל העסקים התיירותיים בסביבתו אזי מדוע לאפשר לכי"ל להשתתף במכרז? המצדדים יאמרו כי אי אפשר למנוע מכי"ל להשתתף במכרז ובוודאי שאי אפשר למנוע ממנה את זכות הסירוב שבידיה. אני מבקש לערער גם על אמירה זו.

ממש לאחרונה התפרסם בכלי התקשורת כי חברת ורידיס נפסלה על ידי המדינה מהשתתפות במכרז רמת חובב שפרסמה המדינה לפרויקט של תכנון, מימון, הקמה, תפעול ותחזוקה של המתקן הראשון בישראל להשבת אנרגיה מפסולת. פסילתה של ורידיס נעשתה תחת העילה של ניסיון קודם שלילי עם החברה.

זאת, לאחר שבפני וועדת המכרזים הוצגו ראיות לכאורה שהצביעו על חשדות כלפי החברה בנוגע למעורבותה בהטמנה של פסולת מיישובים באזור המרכז תוך התחמקות מתשלום היטל הטמנה. וועדת המכרזים החליטה כי המעשים לכאורה שהוצגו בפניה מהווים נסיבות חריגות שמצדיקות את פסילתה של החברה. תשומת לב הקוראים כי המדובר היה בראיות לכאורה למעשים שלא הוכחו בבית משפט והנזק בגינם הוא להערכתי עשרות מיליוני שקלים לכל היותר.

אולם, מפעלי ים המלח הונו את המדינה בסכום של מיליארדי שקלים ולא בעשרות מיליונים בלבד. מעשים שהוכחו וקבלו פסק בורר של שופטת ולא רק ראיות וטענות לכאורה. מעשים שנעשו כדי לחמוק מתשלום תמלוגים על הזיכיון של ים המלח ולא מעשים לכאורה שנעשו בתחום אחר שאף אינו נשוא המכרז עצמו. אזכיר נשכחות.

בתקופת כהונתי כחשב הכללי הוריתי אישית על עריכת ביקורת חקירתית ראשונה מסוגה מאז ומעולם כנגד מפעלי ים המלח לאחר שמצאתי כי מעולם לא נעשתה ביקורת על תשלומי התמלוגים ששילמה כי"ל למדינה בגין זיכיון ים המלח.

בביקורת החקירתית שבוצעה על ידי טובי המבקרים החקירתיים בישראל התגלתה קשת שלמה של מעשי הונאה שבמסגרתם רשמה כי"ל שורה של חברות קש באירופה (חברות שמאחורי הנייר אין כלום ושום דבר) שעל הנייר רכשו את הסחורה כביכול מכי"ל במחירי רצפה כדי שהתמלוגים ידווחו על בסיס המחיר הפיקטיבי ולא על בסיס המחיר האמיתי שבו נמכרה הסחורה ללקוחות אמיתיים.

דרישתי לפתוח בחקירה פלילית נדחתה לתדהמתי על ידי היועץ המשפטי לממשלה בזמנו מני מזוז. גם דרישתי להגיש תביעה דחופה כנגד כי"ל הושהתה לתקופה ארוכה על ידי מזוז ואנשיו ורק בקשתי ממבקר המדינה המנוח השופט מיכה לינדנשטראוס כי יתערב סייעה לפתוח בהליך התביעה לאחר שיהוי של שנים אחדות.

בתביעה שנוהלה בבוררות (כמחויב בהסכם הזיכיון) בראשות שופטת בכירה בדימוס הוכחו טענות המדינה וממצאי הביקורת וכי"ל נאלצה להשיב סכומי עתק למדינה ולהגדיל את סכום התמלוגים השנתי. מאז הביקורת שביצעתי בתקופתי אינני מודע לביקורת נוספת שנערכה. יש לקוות כי אכן נערכה.

מכאן עולה, שאם ראיות לכאורה שכלל לא הוכחו בהליך משפטי תקין ואף הן מתייחסות לנזקים קטנים יחסית ובתחום שונה מתחום המכרז כבמקרה של ורידיס, הן נסיבות חריגות המצדיקות פסילתה במכרז, אזי כיצד הונאה של מיליארדים בתמלוגים נשוא המכרז עצמו אינן נסיבות חריגות??? מי שוב מגן על כי"ל ועל משפחת עופר ומונע את פסילתם מהשתתפות במכרז לחידוש הזיכיון על ים המלח?  

עוד ב-

השקעות אלטרנטיביות: כלי חשוב בפיזור התיק, אך יש סיכונים | פרופ' ירון זליכה

לכתבה המלאה

הכותב הוא ראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית. למען הגילוי הנאות הכותב מעניק ייעוץ כלכלי לאחד העסקים שנפגעו עקב הרס ים המלח.