השקעות אלטרנטיביות הן השקעות לא סחירות שרמת הנזילות שלהן נמוכה יחסית, המתבצעות כאלטרנטיבה להשקעות בניירות ערך סחירים דוגמת מניות ואגרות חוב. מטרתן לפעול להשגת ביזור בתיק ההשקעות באמצעות חלופה להשקעות בשוק ההון הסחיר. הצורך ביצירת חלופה נובע משלושה היבטים חשובים.

ראשית, שוק ההון הוא בעל סיכונים אופייניים ובכלל זה שינויי ערך מהירים יחסית (סיכוני שוק) עקב תופעת העדר שיכולה להתפתח לבועות ולנפילות חדות בטווחי זמן קצרים. שנית, השקעות אלטרנטיביות יכולות לסייע לבניית פיזור שהוא גם גיאוגרפי, גם ענפי וגם מטבעי.

פיזור הוא חיוני כדי להקטין את הסיכון המצרפי בתיק ההשקעות בכללותו. שלישית, השקעות אלטרנטיביות אינן נזילות, על פי רוב אינן ניתנות לפדיון מהיר ותקופת ההשקעה יכולה לנוע בין כמה שנים ואפילו עד עשר שנים. לכן, הן מציעות תשואה עודפת המפצה על חוסר הנזילות ועל התקופה הארוכה יחסית. משקיע שהנזילות פחות חשובה לו ומשאביו מאפשרים תקופת השקעה בינונית או ארוכה יכול להשיג תשואה עודפת ולו בשל הפיצוי על היעדר הנזילות והתקופה הארוכה יותר.   

עם זאת, הגם שהשקעות אלטרנטיביות פחות חשופות לסיכוני השוק הן בהחלט חשופות לסיכונים אחרים. הסיכונים האחרים הם אלה המייצרים גיוון ופיזור אך אין משמעם שיש להתעלם מהם. ההיפך, יש לבחון אותם היטב כדי להתאים את ההשקעה לפרופיל הסיכון של המשקיע כמו גם לבחון האם התשואה העודפת תואמת את הסיכונים בהשקעה. 

הסיכון הראשון הוא סיכון המדינה והענף. על פי רוב ההשקעה האלטרנטיבית מתבצעת במדינה ספציפית אשר שוק המניות ואגרות החוב הרגיל לא עוסק בה בשגרה או עוסק בה במשקל נמוך יחסית. לדוגמא קרן השקעות המתמקדת בבתי אבות או מבנים להשכרה בבריטניה, או בבתי מלון בספרד, או בבנייה בפורטוגל או בהלוואות לעסקים במדינה זו או אחרת. כאשר אנו משקיעים באמצעות שוק ההון הסחיר הרי נדיר מאוד שנבחר במניה או באגרת חוב באחת מהמדינות שציינתי וסביר שלא נשקיע ישירות באחד מהענפים שתוארו כדוגמאות. מכאן, חשוב שנלמד מה הסיכון המאקרו כלכלי במדינה, מהו הסיכון בענף הספציפי שבו בוצעה ההשקעה באותה מדינה וכן ניקח בחשבון את סיכוני המטבע (כלומר האם מטבע המדינה הוא אכן מטבע שבו ביקשנו לבצע את הפיזור המטבעי).  ייעוץ מאקרו כלכלי וענפי הוא חיוני כדי להבין את אופי הסיכון ולוודא כי הוא תואם את פרופיל הסיכון של המשקיע. 

הסיכון השני הוא סיכון העסקה ובפרט הסיכון שהמשקיע לא באמת הבין את מהות העסקה ואת הסיכון המרכזי שבה. לאחרונה התפרסמה הנפילה של קרן השקעות אלטרנטיביות שהשקיעה בבתי אבות בבריטניה. לכאורה, בתי אבות הם עסק סולידי ולאור הזדקנות האוכלוסייה הרי גם עסק יציב וצומח. אולם, לרוב הסיכון המרכזי הנובע מההשקעה אינו הסיכון של העסק עצמו אלא הסיכון של נייר הערך הקשור עם ההשקעה בנכס. במילים אחרות, ההשקעה האלטרנטיבית אינה השקעה ישירה במניות או באגרות החוב של מגוון בתי אבות (שהם בדרך כלל באמת סולידיים יחסית) אלא השקעה בקרן אשר היא מתווכת בין המשקיע לבין בתי האבות. 

הבעיה בתיווך היא כפולה. ראשית, לרוב, הקרן לוקחת את ההשקעה וממנפת אותה באמצעות מימון בנקאי ומבצעת השקעה ממונפת בבית האבות. היתרון הוא שדרך המימון הבנקאי היא יכולה להפוך את התשואה מההשקעה הסולידית, נניח 5 אחוזים, לתשואה של 15 אחוזים בניכוי הריבית המשולמת לבנק. החיסרון הוא שנוסף סיכון חדש בדמות עליית הריבית הבנקאית במהלך ביצוע ההשקעה. בפועל, הסיכון המרכזי כבר אינו סיכון בית האבות (ולכן אמירות דוגמת ההשקעה היא בבית אבות שהוא סולידי באופיו כלל אינה משקפת את כל היבטי הסיכון הכרוכים בהשקעה האלטרנטיבית הזו) אלא הסיכון שהריבית תעלה ולכן ההשקעה האלטרנטיבית הפכה בעצם להימור נגד עליית הריבית. סיכון כאשר התממש ירדה ההשקעה לטמיון. ראיתי גם לא מעט השקעות במבנים להשכרה אשר הפכו לסוג של הימור נגד עליית הריבית.

שנית, הקרן חייבת להשקיע את הכספים שגייסה אחרת תיאלץ להחזיר את הכספים למשקיעים. לכן, היא מחפשת השקעה נאותה לכספם ואם לא תמצא השקעה נאותה היא עלולה להתפשר על איכות ההשקעה ולהשקיע בהשקעה פחות נאותה. במילים אחרות, אין המדובר בהשקעה אשר בעלי הקרן חיפשו עבור עצמם ורק גייסו שותפים להשקעה שיאפשרו את מימושה אלא מדובר בהשקעה שבעלי הקרן חיפשו עבור המשקיעים בעיקר כדי להרוויח את דמי הניהול ועמלות הייזום. 

ייעוץ השקעות מסודר של איש מקצוע טוב ובלתי תלוי בקרן הוא אפוא נדרש כדי להבין היטב את מאפייני הסיכון השונים ועד כמה הקרן נערכה כדי לצמצם אותם. כמו כן כדי לבחון האם השקעת בעלי הקרן גבוהה באופן ניכר מדמי הניהול ומעמלות הייזום והאם עיקר העמלות הן מותנות בהצלחה בלבד ואינן נמשכות באופן שוטף ובעצם מקטינות את הסכום נטו שהשקיע בעלי הקרן. 

הסיכון השלישי הוא סיכון האדם. זהו הסיכון הגדול ביותר לטעמי. עד כמה בעלי הקרן הם אנשי מקצוע טובים דיים להתמודד עם מאפייני הסיכונים השונים? עד כמה הם משקיעים בעצמם בקרן (או במילים אחרות האם הם שמים את כספם האישי כעדות לאמונתם בטיב ההשקעה)? עד כמה הם אמינים וכאשר הקרן מבטיחה כי היא תשקיע בבתי אבות היא לא תעביר הכספים להשקעה בקרנות או בפעילויות אחרות שלהם? עד כמה הם מסורים וניתן לסמוך עליהם כי אם יתממשו סיכונים (ותמיד יש סיכונים שמתממשים ויש לטפל בהם) אזי הם יישארו לטפל בבעיות באופן המיטבי ביותר גם אם ייקח מספר שנים לטפל בהן? כל אלה הן שאלות שחשוב לשאול לפני שמבצעים את ההשקעה ולבחון אותן באופן הכי ישיר שאפשר. 

השקעות אלטרנטיביות הן כלי חשוב בפיזור תיק ההשקעות אך גם הן נושאות סיכונים שיש ביכולתנו לצמצמם אם נפעל כיאות ובפרט ניעזר באנשי מקצוע בלתי תלויים שיסייעו לנו להבין אותם ולוודא כי הם תואמים את פרופיל הסיכונים שלנו. בהצלחה!     

עוד ב-

זה הזמן לפתוח במערכה כלכלית חשאית נגד איראן: כך נפיל את המשטר | פרופ' ירון זליכה

לכתבה המלאה

הכותב הוא ראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית, העוסק בעצמו בהשקעות בתחום ההשקעות האלטרנטיביות ואין באמור במאמר משום המלצת השקעה בשום צורה או אופן אלא המלצה לזהירות בלבד.