במהלך שלושת העשורים האחרונים הניחה ישראל את יהבה על התחייבותה של ארה"ב למנוע מאיראן לפתח נשק גרעיני לצד מערכת סיכולים חשאית שבמסגרתה תקפנו (על פי פרסומים זרים) אתרים ואישים הקשורים עם תעשיית הגרעין האיראנית.

למרבה הצער, התחייבותה של ארה"ב הולכת ומתבררת כמשענת קנה רצוץ. אפילו המשטרים הרפובליקאים הקשוחים יותר של הנשיאים ג'ורג' בוש הבן ודונלד טראמפ לא שקלו ברצינות לתקוף את אתרי הגרעין האיראנים. למעשה, למעט בתקופת הפלישה האמריקאית לעיראק הם גם לא הניחו על השולחן איום צבאי אמין כנגדה. גם משטר הסנקציות לא נאכף בצורה קשה מאוד אלא לתקופה קצרה יחסית וממילא סנקציות חיצוניות לא מנעו פיתוח נשק גרעיני בצפון קוריאה ובדרום אפריקה ולכן ספק אם יועילו לבדן באיראן.

זאת ועוד, ארה"ב לא תקפה את צפון קוריאה המאיימת ישירות על בנות בריתה הקרובות, יפן ודרום קוריאה, ואפילו מאיימת ישירות על החוף המערבי של ארה"ב עצמה, ולכן לבטח לא תתקוף את איראן. ולבסוף, ארה"ב לא הצליחה למנוע פיתוחו של נשק גרעיני מבת בריתה פקיסטאן וספק אם ניסתה ברצינות למנוע ממנה. גם ההיסטוריה של ארה"ב עם צפון קוריאה מלמדת כי ארה"ב העדיפה הסכם (כושל) לעיכוב הפריסה הגרעינית של צפון קוריאה למרות החשש הכבד כי האחרונה תרמה את העולם כפי שאכן ארע.

גם התקיפות הכירורגיות והחשאיות החוזרות ונשנות של אתרים ואישים הקשורים בתעשיית הגרעין לא מנעו את התקדמותה של איראן למעמד של מדינת סף גרעינית, הגם שלבטח עכבו אותה מאוד. בשלב זה כל שנותר לנו תחת האסטרטגיה הנוכחית הוא לעכב עוד קצת אולם אין עוד לאיש ספק כי אנו חיים על אדי הדלק של אסטרטגית העיכוב וההשהיה.

המסקנה העולה מהניתוח לעיל הוא שאיראן הגיעה לצערנו לנקודת אל חזור והיא תשלים פיתוחו של נשק גרעיני גם אם זה ייקח עוד שנתיים או שלוש. יתכן שהיא לא תציב נשק גרעיני כמערכת מבצעית פעילה אלא תסתפק במערכת מפורקת ושמורה לשעת חירום אולם במרחק של השמשה והצבה קצרים. האיום מבחינתנו כמעט זהה.

בה בעת, חשוב לדעת כי הגעה לנשק גרעיני אינה קץ המאבק שלנו. ישנן שתי מדינות שהתפרקו מנשק גרעיני לאחר שעמד לרשותן. הראשונה היא אוקראינה לאחר התפרקות ברה"מ והשנייה היא דרום אפריקה סמוך להתפרקות משטר האפרטהייד והמעבר לשלטון דמוקרטי במדינה. בשני האירועים התחולל משבר כלכלי שהביא להתפרקות משטר לא דמוקרטי ומעבר לדמוקרטיה.

ישראל צריכה לדעתי לשנות דיסקט ולהתחיל לפעול ישירות ובאופן חשאי ליצירתו של משבר כלכלי מקומי באיראן כדי להגביר את הסיכוי כי משבר כלכלי חריף יוציא את העם לרחובות וימוטט את המשטר הדיקטטורי. כפי שציינתי בתחילת דבריי, איראן חיה תחת משטר סנקציות בין לאומיות שמקשות מאוד על כלכלת המדינה והביאו להתדרדרותה לאורך השנים. לכן הקוראים עלולים לתמוה מה עוד יכולה ישראל הקטנה לחולל אשר משטר של סנקציות עולמיות לא הצליח להשיג?

ובכן, הסנקציות הבין לאומיות החיצוניות חשובות מאוד והלוואי כי הן אף יוחרפו אך אני מכוון למחוללי משבר כלכלי פנימיים ולא חיצוניים. היינו, אני מציע כי ישראל תנסה להפעיל מחוללי משבר כלכלי מקומיים שיתווספו ללחץ הבין לאומי החיצוני שאין בו די. הסנקציות הבין לאומיות לא ניסו להפעיל מחוללי משבר מקומיים בשל מגבלות משפטיות ואחרות אך אלה עשויים להתברר כחשובים יותר מהלחצים הכלכליים החיצוניים.

הנגישות הטובה של המודיעין הישראלי לנעשה בתוך איראן יכולה לאפשר לנו לבצע שורה ארוכה של מהלכים מחוללי משבר כלכלי פנימיים. במסגרת זו, יכולה ישראל להפיץ שטרות כסף וניירות ערך איראנים מזויפים באיכות גבוהה שיאיצו את האינפלציה באיראן (שכבר כעת הגיעה לקצב דו ספרתי גבוה) ויהפכו אותה להיפר אינפלציה (יעד מרכזי באסטרטגיה המוצעת).

ישראל יכולה לבצע התקפות סייבר נקודתיות על בנקים קטנים יחסית ומוגנים פחות כך שתימנע הוצאת מזומנים מבנקים אלה או העברת כספים בין בנקים וכך לנסות ולייצר run on the bank שיביא להתמוטטותם ויערער את הביטחון של תושבי איראן במערכת הבנקאות המקומית. ישראל יכולה לפגוע בצווארי בקבוק נקודתיים בשרשרת הייצור המקומית בענפים שונים ולייצר קושי זמני בתהליך הייצור שיגרום לעליית מחירים זמנית שתסייע במאמץ לחולל היפר אינפלציה באיראן. ישראל יכולה לבצע הרצת מניות בבורסה המקומית ולייצר בועה בורסאית שתפיל את החסכון האיראני. ישראל יכולה להבריח אמל"ח לאזורים בהם מיעוטים לא איראנים הם רוב האוכלוסייה (עשרות אחוזים מאוכלוסיית איראן הם בני מיעוטים) ולחמש מורדים מקומיים (יש לא מעט כאלה) כך שיתקפו בנקים, לשכות וארגוני מסחר ואתרי תשתית. לא אפרט רעיונות נוספים מכוערים יותר.

מהיכרות עמוקה של המערכות הכלכליות וכיצד הן מתפקדות, כמו גם מהבנתי את נקודות החולשה של המשק האיראני תחת המדיניות הכלכלית הנוכחית של המשטר, אני מאמין כי ביכולתה של ישראל לחולל שמות בכלכלה האיראנית ולהביא אותה להיפר אינפלציה, לקריסה של השווקים הפיננסיים המקומיים ולמשבר כלכלי הרבה יותר חריף ממה שמסוגל לחולל משטר הסנקציות החיצוניות.

אני מאמין בכנות כי משבר כלכלי אדיר יסייע מאוד לקריסת המשטר מבפנים ורק התמוטטות המשטר תאפשר התפרקות של איראן מהתשתית הגרעינית שהיא הצליחה לבנות. אנו צריכים להמשיך לתקוף התשתית והאישים הקשורים לייצור הפצצה בכל הזדמנות שתיווצר לנו במטרה להרוויח זמן יקר, אך עלינו לנצל את הזמן היקר מפז כדי לדרבן את מאמצינו למוטט את המשטר האיראני. בטוחני כי לאסטרטגיה זו נמצא גם שותפים בין לאומיים כמו גם מקומיים שיסייעו לנו לממש אותה. איראן למרבה הצער בדרך לפצצה ואנו חייבים לפתוח במרוץ למוטט את כלכלת המדינה מבפנים וכתוצאה את משטרה. הוא לא יתמוטט לבד. 

עוד ב-

כולנו נשלם: העלאות המיסים המתוכננות הן שגיאה חמורה והפקרות | פרופ' ירון זליכה

לכתבה המלאה

*הכותב הוא ראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית