השבוע הגיש התובע בבית הדין הפלילי הבין לאומי בהאג בקשה לבית המשפט כי יאשר להוציא צווי מעצר בין לאומיים כנגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, יואב גלנט, בחשד כביכול לפשעים נגד האנושות. כדי לייצר מראית עין של שוויון מעוות ולהוסיף עוד רובד של חולניות לבקשתו הגיש התובע בקשה דומה גם נגד בכירי החמא"ס, יחיא סינוואר ומוחמד דף. 

הטענות כנגד ישראל הן מופרכות כמובן ואין בכוונתי לבזבז את זמנכם כדי להפריך את עלילת הדם הזו. מטרת המאמר היא למקד אותנו בשתי טכניקות אנטישמיות חדשות העולות מהבקשה הנוכחית, כמו גם מאפיינות מהלכים דומים בפורומים בין לאומיים אחרים לרבות בבית הדין הבין לאומי לצדק היושב אף הוא בהאג.

הטכניקה הראשונה היא פיברוק של חוקי מלחמה כמו גם פיברוק של כללי משפט בין לאומיים והחלתם באופן רטרואקטיבי כנגד ישראל והכול תוך התעלמות מכללי משפט בין לאומיים קיימים (למשל הכלל שאוסר פעולה משפטית בין לאומית אל מול מדינה שמערכת המשפט שלה מסוגלת לקיים בחינה עצמאית ובלתי תלויה של האשמות אלה). 

הפיברוק מתחיל בעובדה הפשוטה שישראל כלל אינה חברה בבתי הדין הבין לאומיים בהאג ולכן הם אינם חלים עליה. גם פלסטין אינה מדינה והיא אף נכשלה בהשגת אישור מועצת הביטחון של האו"ם לקבלת סטאטוס של מדינה (בהטלת ווטו של ארה"ב) ממש לאחרונה. התובע מבקש אפוא להחיל בכוח אמנה בין לאומית הקובעת במפורש כי היא חלה רק על מי שהצטרף אליה וכי היא חלה רק על מדינות בעוד "פלסטין" אינה עומדת בכללי המשפט הבין לאומי למדינה גם אם יחזרו על השקר הזה עוד מאה מדינות אחרות.

את ועוד, אין חובה על מדינה הנלחמת לאפשר מעבר אספקה לא מבוקרת לאויביה ובה חשש מוחשי מציוד לחימה. ולבסוף, אנשים לא מתים מרעב בעזה וגם לא בצמא. ההפרזות ועלילות הדם הפלסטיניות ידועות והאמינות המפוקפקת של אונר"א ואנשיה (ומעורבות חלק מאנשיה בפעולות טרור) ידועות גם כן. יתר על כן, חיילי צה"ל מאבטחים תוך סיכון לחייהם את הקמת הרציף הימי האמריקאי ואפשרה מעבר משטחה של מאות משאיות אספקה בעוד שמצרים היא זו שמנעה אספקה בשבועות האחרונים ממעבר רפיח. 

הטכניקה השנייה היא יצירת שוויון לכאורה שבמסגרתו יש דרישה שוויונית לשני צדדים אולם שוויון זה הוא סלקטיבי ומעוות. סלקטיבי מאחר שאין אפשרות לאכוף את הדרישה על שני הצדדים אלא ניסיון אכיפה אמיתי יופנה אך ורק נגד ישראל. לא מיותר לציין כי לא ניסו לאכוף כללים אלה במלחמת עיראק נגד ארה"ב ובריטניה. לא מיותר לציין כי מעולם לא ניסו לטעון על בסיס כללי משפט אלה כנגד הדיקטטורה הרצחנית באירן. וגם לא מיותר להזכיר שוב כי נגד ישראל התקבלו יותר החלטות מאשר נגד כל יתר מדינות העולם גם יחד. יפים בהקשר זה דבריו של סופר הנובל הדרום אפריקאי הדגול, ג'ון מקסוול קוטזי, בספרו "מחכים לברברים" כי אכיפה סלקטיבית של חוקים היא העדות הטובה ביותר לשלטונה של מאפיה. במקרה שלנו מאפיה אנטישמית. 

מעוות מאחר שהוא משווה בין הרוצחים הניאו נאצים של החמא"ס לבין הקורבנות לרצחנות הזו המנסים להגן על עצמם ולמנוע התקפה נוספת. למרבה הצער, האנטישמיות ושנאת ישראל משותפת לחלקים נרחבים בעולם הנוצרי ובעולם המוסלמי. זכור לי ביקור בבלפאסט שבצפון אירלנד מלפני מספר שנים. הן בשכונות הקתוליות והן בשכונות הפרוטסטנטיות נמצאו קריאות אנטי ישראליות ופרו פלסטיניות. שנאת ישראל משותפת לשני הצדדים הניצים אף שהם שונאים זה את זה. 

עלינו להיות ערים לטכניקות של הפצת השנאה ובפרט לטכניקות של פיברוק כללי משפט בין לאומי וניסיון להחילן באופן רטרואקטיבי, סלקטיבי ומעוות. עלינו להפעיל את ידידנו בארה"ב כדי להדוף את האנטישמיות הבין לאומית שיצאה שוב מחוריה דווקא לאחר שהעם היהודי ספג את ההתקפה הנפשעת ביותר מאז מאורעות השואה. אותן השיטות עלולות להיות מופנות בעתיד כדי לערער על הנהגתה של ארה"ב את העולם החופשי. במובן זה ההתקפה נגד ישראל אינה אלא בלון ניסוי שיופנה בעתיד נגד ארה"ב ככלי במאבק של ציר הרשע הלא דמוקרטי בעולם. 

אך אנו גם חייבים לאזור כוחות מחודשים כדי להתמודד עם השלב הבא במאבק. עלינו להתחזק כלכלית וחברתית כדי להיות מאוחדים אל מול פני הרוע ואל מול הסכנה כי מדינות שונות ינסו לפגוע ביכולות הכלכליות והמסחריות של ישראל. עלינו להשלים בהקדם את כיבושה הצבאי של רצועת עזה כדי שנוכל לפנות משאבים צבאיים, כלכליים ומדיניים להתעצמות. משימות רבות וכבדות לפנינו אך אל ייפול ליבנו. לשונאי ישראל לא תהא תקומה ובמאמצים ובשכל נעמוד בהצלחה מול אויבינו. 

עוד ב-

נורבגיה הודיעה: אם גלנט ונתניהו ינחתו בשטחנו - יעצרו

לכתבה המלאה

הכותב הוא ראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית