אי שם, במפעל של "בואינג" בארה"ב, עדיין ממתינים לפקודה שתאפשר לייצר עשרות מטוסים ומסוקים בדרכם לבסיסי צה"ל. חיל האוויר הבהיר כבר מזמן שעליו להצעיר בהקדם את הצי, לאחר שכ-50 כלים מדגם F-15 חצו לא מכבר את גיל 30 וייצאו מכשירות עד סוף העשור. עוד כ-20 מטוסי F-35 מבית "לוקהיד מרטין" נועדו לשדרג את יכולות התקיפה של ישראל, בעיקר לקראת תרחיש של התלקחות בחזית הצפונית; ואילו מסוקי ה"אפאצ'י", שנרכשו לאחרונה בשלהי שנות ה-70 ואין להם חלקי חילוף בתוקף, אמורים לספק מלמעלה הגנה מוגברת על שטח ישראל עצמה – לקח ראשון, בהחלט לא יחיד, ממחדלי 7 באוקטובר. בפנטגון אישרו את העסקה, שתמומן מכספי הסיוע האמריקני, וגם גורמי הביטחון אצלנו – הרמטכ"ל, השר גלנט ורה"מ נתניהו – תומכים בה מקצועית.

אז למה, תשאלו, בימים של מלחמה, הייצור עוד לא יצא לדרך? התשובה היא שבצלאל סמוטריץ' הטיל וטו על כינוס ועדת השרים להצטיידות, שאמורה לתת 'אור ירוק' למהלך. את סמכותו לעיכוב הדיון הוא שואב מתפקידו הרשמי במשרד האוצר, האמון על שמירת  הקופה הציבורית, אך ליבת הטיעונים שלו אינה קשורה לכסף – אלא לביקורת הכללית שהשמיע על הקצונה הבכירה בצה"ל לאחר הטבח. כך, למשל, סמוטריץ' דרש מהרמטכ"ל הרצי הלוי להימנע מסבב מינויים בנימוק ש"אין לו מנדט" לעצב את אופיו של הצבא בעתיד. גם כעת, במכתבו לרה"מ, שר האוצר כותב כי אינו מוכן "להיות שותף לקונספציה", וכי לא יחלק צ'ק פתוח "אחרי הכישלון". האחריות התקציבית שלו, שנרדמה בסוגיית הכספים הקואליציוניים או הצורך לעמוד ביעדי הגירעון שקבע בעצמו, נעורה דווקא כשגלנט ביקש לוודא שחיל האוויר ישמור על העליונות במרחב המזרח תיכוני.

בדבר אחד סמוטריץ' צודק: בתום המו"מ בינו לבין משרד הביטחון, נתניהו אכן התחייב בפניו שתקום ועדה לבחינת צרכי הרכש של צה"ל. הרעיון שתתבצע עבודת מטה, לפני ולא אחרי שישראל מוציאה מיליארדי שקלים על צי המטוסים שלה, נשמע על פניו הגיוני לכל שוחרי המנהל התקין. אם גלנט מתנגד לתהליך כזה, ראוי היה שיאמר זאת פומבית בטרם הסכים האוצר להוסיף כ-55 מיליארד שקלים לתקציבו בשנת המלחמה הנוכחית, ועוד כ-20 מיליארד כמקדמה להתעצמות בהמשך. הטענה שלו כאילו מדובר ב"וועדה פוליטית", רק מפני שחבריה ימונו באופן שווה בידי שלושת השרים הרלוונטיים – נתניהו, סמוטריץ' וגלנט עצמו – גם היא לא מחזיקה מים: אם אכן דרושים כאן מומחים חיצוניים ממשרדים שונים, מישהו הרי יצטרך לבחור ולמנות אותם. אם כך, על מה הם באמת רבים?

את ההסתייגות במערכת הביטחון מדריסת הרגל שדורש לעצמו שר האוצר בשיקולים מבצעיים של צה"ל, להבדיל מהגדרת מסגרת התקציב המצויה בליבת תפקידו, צריך להבין בפרספקטיבה רחבה יותר. סמוטריץ' התמקם במשרדו של גלנט מהרגע הראשון לכהונת הממשלה, מכוח הסכם קואליציוני שבו דרש להגביר את השפעתו על ההתנהלות ביו"ש, ומשם קרא "למחוק את חווארה". בשל התבטאויותיו הקיצוניות הפך לאישיות לא אהודה בארה"ב, המספקת את המטוסים לצה"ל, והתעמת עם הממשל שם גם בשל הסנקציות שהושתו על חשבונות הבנק של מתנחלים החשודים (בעיני האמריקנים) בפגיעה בפלסטינים בשטחים.

גם בעידן שבו יותר משאבים יוסטו באופן טבעי מהחברה האזרחית לצה"ל, חשוב לשלב בתהליך גורמים מנוסים בניהול התקציב (צילום: חיים גולדברג/ פלאש 90)

את התנגדותו למינויי קצינים הזכרנו, והשיא הגיע רק בחודש שעבר – כששר האוצר, שהקפיץ את תקציב הישיבות לשיא כל הזמנים, תקף את עמדתו של גלנט ולפיה יש לקדם את "חוק הגיוס" רק בהסכמה רחבה בקואליציה. הוויכוח התורן בין השניים, הפעם סביב עסקת ה-35F, נראית לרבים כפרק ההמשך של אותה התכתשות פוליטית ותו לא. לא מופרך להעריך שגלנט מוטרד, שמא המתיחות האישית בינו לבין רה"מ – הנמשכת מאז ניסה האחרון לפטרו לפני כשנה – תגרום לנתניהו לצדד בעמדתו של סמוטריץ', שותפו לקואליציה, ותותיר את נציגיו של שר הביטחון בעמדת מיעוט בוועדה החדשה, או לפחות תגרום לעיכוב משמעותי באישור הרכש לחיל האוויר.

 

משפטים מרכזיים מהחלטת ״פיץ׳״ להותיר על כנו את דירוג האשראי של ישראל, אך להוריד את התחזית ל״שלילית״, עם הערכה פוליטית מעניינת:

״לדברי החברה, הסיכונים להרחבת הסכסוך הנוכחי, כך שיכלול עימות צבאי נרחב עם גורמים נוספים באזור, בהם חיזבאללה, קבוצות מיליטנטיות אזוריות אחרות ואיראן,…

— מתן חודורוב (@MatanHodorov) April 2, 2024

לא קשה לדמיין כיצד מחלוקת פנים-ממשלתית כזו תעצור לחודשים ארוכים את ההתעצמות האסטרטגית, שרובה נדרש גם במנותק מאירועי 7 באוקטובר, ובמקרה של בחירות מוקדמות, המשך הוויכוח עלול להוביל להקפאת התוכנית כולה. זאת, בשעה שלמפעלים בארה"ב יש "חלונות זמן" (Time-Slots) מוגבלים לביצוע הייצור, בין הזמנות הדרושות ללקוחות אחרים. לכן, לפי דיווחים שונים, משרד ההגנה האמריקני התריע השבוע בפני עמיתיו הישראלים כי השהיית העסקה עלולה לגרור דחייה באספקת המטוסים בפועל. האם, במצבה הקיים של ישראל, זהו סיכון שסביר ליטול? ועוד לאחר שגלנט לחץ, בביקורו האחרון בוושינגטון, לקבל את אישורו של הבית הלבן לחידוש הצי ללא דיחוי?

לטובת הביטחון הלאומי, כל הצדדים בסיפור חייבים לרדת מיד מהעץ: סמוטריץ' צריך להסיר את התנגדותו להזמנה הנוכחית עבור חיל האוויר, שממילא תידרש לנו בכל תרחיש, ואילו גלנט צריך לאפשר את הקמת הוועדה החיצונית. ראוי שרכש לטווח הארוך, בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים, ייבחן גם על ידי כלכלנים וילווה בהגדרה של סדרי עדיפויות – אחרת, ישראל תישאב להגדלה לא מבוקרת של הוצאותיה הביטחוניות, הגבוהות מאוד מלכתחילה.

 

עוד ב-

מאחורי הספינים: בג"ץ לא באמת נתן לחרדים סיבה לעזוב את הממשלה | מתן חודורוב

לכתבה המלאה

גם בעידן שבו יותר ויותר משאבים יוסטו באופן טבעי מהחברה האזרחית לצה"ל, חשוב לשלב בתהליך גורמים מנוסים בניהול התקציב, שישקלו את העלות מול התועלת ויוודאו שכל שקל ישיג תשואה מיטבית. בהתנהגות עניינית של כל השחקנים על המגרש, דיון כזה לא יחליש או יגביל את צה"ל אלא יחזק אותו – כמו גם את השקיפות והאמון בו. העובדה שסמוטריץ' וגלנט אינם מצליחים לעבוד במשותף, אפילו סביב אינטרס רחב כמו רכישת ציוד צבאי, שוב חושפת את העומק של חוסר האמון השורר בין קברניטי הממשלה. ניהול מתגלגל של מלחמה אולי עוד אפשר לנהל כך, אבל בוודאות לא את בניית הכוח לקראת היום שאחרי.