נבחרת אייס
נרדמו בשמירה: לאן נעלם הציבור החילוני בבחירות המקומיות? | מתן חודורוב
בהצבעה על ראשי רשויות ומועצות הערים, החברה החרדית ניהלה את המשחק הדמוקרטי למופת כשיצאה בהמוניה אל הקלפיות. דווקא המחנה הליברלי שדורש הגנה על אורחות חייו נעלם מהזירה ברגע האמת – ועלול לשלם מחיר כבד. מהם תהליכי העומק שהבחירות משקפות בחברה ובכלכלה? והאם התוצאות יגרמו להגירה פנימית בין רשויות, שתאותת לנבחרים מה באמת חשוב לתושבים? |
בשוך התדהמה הראשונית, ניתוחי הפרשנים ונאומי המנצחים – לציבור החילוני אין על מי להתגולל מלבד על עצמו. מאחורי התיאור המכליל של "שיעור הצבעה נמוך" בבחירות לשלטון המקומי, עומדת חלוקה ברורה בין הרחוב החרדי שהצביע במספרים מרשימים, לבין החברה הכללית שרובה הדיר את רגליו מהקלפיות.
במידה רבה זה תמיד המצב במרוץ להנהגת הערים, אלא שהפעם – בצל המלחמה שמסיטה את הזרקור מההתמודדות – הפער בהתייצבות של שני המגזרים הגיע לשיא חדש, במיוחד בערים שבהן זהותו של ראש הרשות הייתה ידועה מלכתחילה.
כך למשל בירושלים, בשל הקונצנזוס סביב מועמדותו של משה ליאון, רבים לא טרחו לממש את זכותם – וכך הפסידו הזדמנות להשפיע על הרכב המועצה המקומית, שבו נוצר לראשונה רוב חרדי-חרד"לי אוטומטי. סיעת "התעוררות" החילונית, שבבחירות האחרונות השיגה 7 מושבים, צנחה הפעם ל-3 בלבד, ואי אפשר להמעיט בשינוי שייגזר מתוצאות כאלה על חלוקת התקציב בבירה ועל אורח החיים בשכונותיה.
כאן לא נעצרים הישגי החרדים: בצפת הצליח איש המגזר, יוסי קקון שמו, להדיח את ראש העירייה המכהן, שוקי אוחנה, כבר בסיבוב הראשון; בטבריה זכה המועמד מטעמם, בועז נבעה, תוך שדילג בקלילות מעל רון קובי, התקווה החילונית מהבחירות הקודמות; אפילו תושבי ערד, שאותה הנהיג בעבר בייגה שוחט המנוח, העדיפו את יאיר מעיין (הנתמך בידי חסידות גור) על פני נציג "יש עתיד", ניסן בן חמו. בכל המקרים האלה ניכר דפוס דומה: התגייסות המצביעים החרדים לגבור על המחנה הליברלי, לעיתים קרובות ברשימות משותפות עם "עוצמה יהודית" של בן גביר, תוך ניצול האווירה המנומנמת לצורך מיקסום כוחם הפוליטי.
אפשר להתקנא וגם ללמוד הרבה מהחברה הממושמעת שפוקדת את הקלפי המקומית, בשיעורים שלא פוחתים מהשתתפותה בבחירות הארציות; באותה הנשימה, יש מקום לחשוש שהתוצאה תשנה כבר בקרוב את הסטטוס קוו בערים מעורבות – מתקצוב זרמי החינוך השונים, דרך פתיחת עסקים בשבת ועד לסידורי התחבורה הפנימיים.
הסחף אחר בן גביר הקיצוני, שעמו אפילו נתניהו נמנע מלהצטלם עד לפני כשנה, ראוי לעוד כמה משפטים: נציגי הסיעה הנושאת את שמו נכנסו למועצות מקומיות בערים עם ציבור חילוני כמו ירושלים, עפולה, קריית עקרון, חצור, אשקלון, קריית גת ובית שמש – כמובן בנוסף ליישובים מעבר לקו הירוק. ספק אם יש תקדים למפלגה שיכולה להתגאות בהצלחה כזו כשהיא מתמודדת לראשונה בבחירות המקומיות – אירוע רב-זירתי שדורש פעילות לוגיסטית מורכבת ויצירת בריתות עם שותפים.
"אפשר להתקנא וגם ללמוד הרבה מהחברה הממושמעת שפוקדת את הקלפי המקומית" (קרדיט: פלאש 90/ הילל מאיר, אריק מרמור, חיים גולדברג, עטיה מוחמד)
לא רק שהמותג "עוצמה יהודית" נתפס היום כלגיטימי בחוגים רחבים בישראל – אלא שהתמיכה בו בולטת במיוחד בקרב תושבי הפריפריה והצעירים (במרחב המוניציפלי ניתן להצביע כבר מגיל 17). מדובר בסנטימנט שחורג מהפוליטיקה המקומית בלבד, ומתבטא גם בסקרי דעת הקהל לקראת אפשרות של בחירות כלליות.
מעניין לראות את ההיפוך שחל בסדרי העדיפות המנחים את התושבים בדרך אל הקלפי. בסיבוב הקודם, ב-2018, קשרי הון-שלטון גרמו לפגיעה משמעותית במועמדים – למשל ביונה יהב, שכלפיו נטען כי נמנע מלפעול במשך זמן רב נגד בתי הזיקוק בחיפה (ואף קבע כי האוויר שם "נקי כמו בשוויץ"!), על רקע יחסים החבריים עם משפחת עופר ששלטה בהם. כעת אותו יהב מוביל במרוץ, ככל הנראה בשל האכזבה שנחלו המצביעים מ"הרפתקת" מחליפתו, עינת קליש. להבדיל, גם מי שהסתבכו בפלילים – כמו רמי גרינברג מפתח תקווה שנעצר בחשד לשוחד, ואף יצחק רוכברגר מרמת השרון שהורשע במרמה והפרת אמונים – הצליחו הפעם לזכות בקלות בתמיכת הציבור. נראה שהמלחמה העניקה יתרון משמעותי לראשי עיריות מכהנים או קודמיהם, שצברו ניסיון משמעותי בתפעול השירותים לתושבים ולכן אינם נתפסים כ"הימור" – גם אם מולם עומדים שיקולים מתחרים כמו טוהר מידות.
תוצאות ההצבעות צריכות לגרום להתפכחות במחנה הליברלי, שקיווה להתנחם בשלטון המקומי לאחר שורת מפלות במערכת הפוליטית הארצית. הרעיון של הגנה על אורחות חייו באמצעות בחירת ראש הרשות, או למצער השתתפות בקואליציה שירכיב, מפנה את מקומו (בינתיים אמנם מחוץ לאזור המרכז) להבנה שבערים מעורבות ניתן למשול גם בלי תמיכת החילונים. מנגנוני הבקרה הקיימים על סבירות ההחלטות של שרים וח"כים – כמו בג"ץ, סיקור תקשורתי או דו"חות מבקר המדינה – הרבה פחות אפקטיביים כשמדובר בזירה המקומית, המתנהלת לעיתים קרובות "מתחת לרדאר" של הגופים הללו.
תוצאות ההצבעות צריכות לגרום להתפכחות במחנה הליברלי, שקיווה להתנחם בשלטון המקומי לאחר שורת מפלות במערכת הפוליטית הארצית. הרעיון של הגנה על אורחות חייו באמצעות בחירת ראש הרשות, או למצער השתתפות בקואליציה שירכיב, מפנה את מקומו (בינתיים אמנם מחוץ לאזור המרכז) להבנה שבערים מעורבות ניתן למשול גם בלי תמיכת החילונים. מנגנוני הבקרה הקיימים על סבירות ההחלטות של שרים וח"כים – כמו בג"ץ, סיקור תקשורתי או דו"חות מבקר המדינה – הרבה פחות אפקטיביים כשמדובר בזירה המקומית, המתנהלת לעיתים קרובות "מתחת לרדאר" של הגופים הללו.
כך קורה שמנהיג הרשות הנבחר הופך בחלק מהמקרים לכל יכול בגזרתו, לתקופה ארוכה בת 5 שנים. אלה כללי המשחק הידועים, שבו רבים מידי סברו שלא חשוב להשתתף וכעת גם ייאלצו לשלם את המחיר. לא מופרך להעריך שבעקבות הבחירות, משפחות בצד המפסיד ישאלו את עצמן אם מוטב לעבור לערים שמשקפות טוב יותר את ערכיהן – וגם זו, כמובן, החלטה לגיטימית. אדרבא: ראוי להעניק לראשי הרשויות עוד סמכויות לקביעת אופיו של המרחב הציבורי, באופן שיאפשר להם להתבדל זה מזה ולהתחרות על הרצון של תושבים לחיות בתחומי שליטתם.
לא רק את פינוי האשפה או המתנ"ס העיריות צריכות לנהל, אלא גם את שעות ההעשרה לתלמידים בבתי הספר, את מסלולי הנסיעה של האוטובוסים ואת דמותה של השבת המקומית. אוטונומיה מוגברת כזו רחוקה מ"תוכנית ההיפרדות" שהציעו פעילים חברתיים לפני המלחמה, ועדיין תאפשר לכל קבוצה בישראל לחפש את היישוב שבו תרגיש הכי בבית. כך הישראלים עצמם יוכלו לשלוח למנהיגיהם איתות ברור בדבר העדפותיהם והקווים האדומים שלהם, לא רק בהטלת פתקים לקלפיות אלא בעצם הבחירה היכן להתגורר.
עוד ב-
בינתיים, האמת ניתנה להיאמר: הציבור הכללי שהציף את הרחובות בהפגנות על המהפכה המשפטית (בעד ונגד), והתגייס בהמוניו למילואים כדי להגן על המדינה במלחמה הנוכחית, חייב לעצמו חשבון נפש עמוק על ההיעדרות מהזירה המשפיעה ביותר על החיים עצמם: הבחירות שנוגעות הכי קרוב לבתים של כולנו.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(17):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
14.לא הצבענו, כי באמת נחמד לנו מסורת יהודית. הכל טוב. (ל"ת)עופר -חילוני 03/2024/08הגב לתגובה זו1 0סגור
-
13.הציבור החילוני כעת נלחם אחרי שחלקו מרד במדינה והביאנו ל (ל"ת)קונספציה23 03/2024/02הגב לתגובה זו1 0סגור
-
12.טעותעופר משה 03/2024/02הגב לתגובה זו2 0אתה טועה שאתה חושב שהציבור החילוני הוא אוטומטי ליברלי. הרבה מהציבור החילוני לא הצביע, כי אין לו למי להצביע.סגור
-
11.מתן חודרוביופית 03/2024/02הגב לתגובה זו2 0נקווה שיעלם גם בבחירות הארציות אמן וזה יקרה כל שתעננו כן יפרוץ תמיד שואל את ראש הממשלה שאלות טיפשיות כדי לביך ובסוף אתה מובךסגור
-
10.מתן יקירי אולי תתחיל להבין שזה מה שהעם רוצהשלומי 03/2024/02הגב לתגובה זו3 0ניסיונות הפילוג שלכם בין הדתיים לחילונים רק מקרבים ביננו, מאחל לכם שתתעוררוסגור
- טען עוד
-
9.הבחירות המקומיותגברת 03/2024/02הגב לתגובה זו0 0הגיע הזמן שפעילי המפלגות יזיזו את עצמם.במקום לשבת על הכסא,להוציא שליחים ,שיבואו לבתיהם של הבוחרים יסיעו אותם לקלפי וחזרה .אז כולם יצביעו.זה שווה את ההוצאה.השינוי יגיע במהרה.סגור
-
8.כנראה שביבי שמח מכך שחילונים משכילים עוזבים וחרדים משרי (ל"ת)מרוקאי לא ביביסט 03/2024/02הגב לתגובה זו0 1סגור
-
7.בדיוק איפה שנרדם בבחירות לראשות הממשלה (ל"ת)ירדנה 03/2024/02הגב לתגובה זו0 0סגור
-
6.ממילא צפוי שינוי שיותנע ע"י אלו השבים מהלחימהלא להלחץ 03/2024/01הגב לתגובה זו0 1והם כבר יתבעו את סילוק הדת מחיינו הציבוריים. זה נכון לגבי השבת. זה נכון לגבי כשרויות ושאר קשקושים, וזה יהיה נכון לגבי גיוסם ותקצובם של השחורים.סגור
-
5.השיטה הדמוקרטית לא מתאימה למתןיוסי 03/2024/01הגב לתגובה זו3 0הקפלניסטים חשבו שינצחו בבחירות דמוקרטיות אבל הציבור אמר את דברוסגור
-
4.היו בצבא שירתו את המדינהציקו 03/2024/01הגב לתגובה זו0 1החרדים יש להם כמה ימים פעם בארבע שניםסגור
-
3.למה בן גביר נחשב אצלכם קיצוני ומרץ לא?יעל 03/2024/01הגב לתגובה זו3 0אני חושבת שמרץ לא פחות קיצונית בצד השמאלי של המפה מבן גביר בצד הימניסגור
-
2.מתן חודורוב לך חפש עיסוק אחרשמילץ 03/2024/01הגב לתגובה זו2 0רואה שחורות, מי נותן לך במה לטנף כל מה שזז מעולם לא ראיתי כתבה אוהדת ממתן.בעסה לקרט מה אתה כותב..סגור
-
1.עושקים . קדימה לגיוס. מספיק להשתמטותיוסף בכתונת הפסים 03/2024/01הגב לתגובה זו3 14הצבעות שלא ישקפו כלום מהלך הרוח בעם. ברמת נראה לך שאנשים ישכחו מגיוס החרדים? נראה לכם שהדם שלהם טוב משל אחרים? מיידית גיבוש העם. מורידים 120 אוכלי חינם לעזה ומחליפים אותם בחטופיםסגור
-
השתמטות של מי ?לנצח 03/2024/02הגב לתגובה זו1 1סקרים הוכיחו, שהשתמטות/ אי התגייסות / שיחרור מוקדם סמוך לגיוס, בקנה מידה גדול מאוד, קיימים בקרב האוכלוסיה, שאיננה שומרת תורה ומצוותיה - קרי, החילונים - יש גם לטפל בהללו, ולדבר עליהם - לפחות, אם לא יותר, מאשר כלפי האוכלוסיה החרדית. זאת מהסיבה, שבקרב האוכלוסיות החרדיות מהזרמים השונים, כמות ההתנדבות למען כלל בני עמנו ישראל, כאזרחים במדינה, ומחוצה לה, נעשית בקנה מידה ענק וגדול ונירחב למשך כל חייהם - ולא רק למשך 3 שנות שרות צבאי, שדורשים-תובעים החילוניים מהשמאל הקיצוני. בעו, מקרב האוכלוסיה החילונית, מי שבוחר לא להתגייס לצה"ל/ להשתמט מסיבותחוקיות, אם כי, לא בהכרח מוצדקות מעשית, ממשיכים את חייהם - בנים ובנות - כדי לעשות לעצמם ואולי למשפחתם בלבד, כאמור, בניגוד לאזרחי המדינה מקרב החרדים, שתרבות התנדבותית לקהילה הנירחבת מכל הזרמים, כולל עבור החילוניים, מתקיימת לאורך עשרות ומאות בשנים, כחלק מובן מאליו, לכל מי שמבקש וצריך. ועל כך, יישר כח לבני החברה החרדית לדוגמה ולמופת.סגור
-
השתמטותעופר משה 03/2024/02הגב לתגובה זו2 0לפיד השתמט מקרביסגור
-
תתבייש לךאביחי 03/2024/01הגב לתגובה זו1 0אתה אומר שיחטפו את החרדים אין לך גבול לשנאה שלך אפילו יטלר יותר טוב ממךסגור