בריאות

אין מי שיקשיב: משרד הבריאות לא מבצע בקרה על ועדות החריגים

דוח חדש מטעם מרכז המחקר והמידע בכנסת חושף כי משרד הבריאות לא מבצע בקרה עקבית על ועדות החריגים בקופות החולים, אלא אם מתקבלות פניות בנושא. במקרים שכן מתקבלות פניות, המשרד מצודד כמעט תמיד בקופות ובכך מונע בחינה של מימון תרופות מצילות חיים

מערכת ice | 12/2/2023 7:47

קופות חולים (צילום ויקפדיה, יחצ, פייסבוק/מכבי)

הזכות לערער על החלטה שהתקבלה באשר לבריאות שלנו ושל ילדינו היא בסיסית - אם יש מי שמקשיב. לפי דוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת משרד הבריאות לא מבצע בקרה קבועה על ועדות החריגים בקופות החולים, אם עושה זאת זה רק לפי פניה ולרוב מקבל את החלטות הועדות, גם כשישנה טענה שאלו האחרונות לא פעלו בהתאם לחוק ולהנחיות.

לפי 'ישראל היום' מדובר בדוח שביקש לקיים חבר הכנסת אורי מקלב ודוח זה חושף את כמות המידע המעטה שמשרד הבריאות באמת מחזיק כשזה מגיע לוועדות חריגים, אותן ועדות שמקבלות החלטות גורליות עבור אין ספור אנשים שזקוקים לטיפול שאינו כלול בסל הבריאות.

על פי הדוח כמחצית מהפונים לוועדות החריגים בקופות החולים נדחות על ידן ומשמעות הדבר שהחולים לא מקבלים מימון לתרופות מצילות חיים. יתרה מכך, חוסר הבקרה על הוועדות הללו הביא לכך שהמשרד לא יודע נתונים בסיסיים כמו זמני ההמתנה לתשובות, היקף הפניות, מהות הפניות עצמן ועוד.

כמו כן, כפי שצוין נמצא כי כאשר בוחרים פונים לתבוע את הקופות בבתי הדין לעבודה בעקבות ההחלטה שלהן, כמעט תמיד יבחר משרד הבריאות לצודד בעמדות של קופות החולים, גם אם עולות טענות מצד התובעים כי ישנו מעבר על החוק ועל הנחיות המשרד עצמו.

יתרה מכך, הדוח חושף חלק מהנתונים שחסרו למשרד הבריאות בשנים 2019-2021 ומדווח כי בשנים אלו הוגשו כ-14 אלף בקשות לוועדות חריגים בקופות, כאמור רק כמחצית אושרו וכלל מידע זה אינו מתועד ומסודר במאגרי המידע במשרדים הרלוונטיים. חריגה אף יותר העובדה כי הציבור לא מקבל מספיק על כך שהוא בכלל יכול להגיש בקשה לוועדות הללו וכאשר הם כן עושים זאת הם לא מקבלים הסבר מספק על מהות הדחייה.