ממצאים מדאיגים בנוגע לעתיד מפרץ אילת: שונית האלמוגים במפרץ אילת מתקשה להשתקם מנזקי סערת חורף 2020 שפקדה את המפרץ וגרמה לשבירה של מושְבות האלמוגים בשונית ולכיסוין בחול. ממצאי הניטור הלאומי של המשרד להגנת הסביבה מצביעים על המשך ירידה בשיעור כיסוי האלמוגים. טמפרטורת המים במפרץ ממשיכה לעלות.

תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה, הסבירה: "ממצאי הניטור מדאיגים. הם מצביעים על המשך הידרדרות במערכת האקולוגית הרגישה של מפרץ אילת. השונית באילת היא לא רק מוקד המשיכה העיקרי של העיר אילת אלא גם אוצר טבע בעל חשיבות עולמית, ובאחריות כלל הגורמים לשמור עליה. אי אפשר להשאיר נכס כל כך נדיר ושברירי בניהול מקומי בלבד. צריכה להיות מעורבות גדולה יותר של משרדי הממשלה בשמירה על המפרץ אל מול איומים שהמקור של הרבה מהם מקומי".

עוד הוסיפה: "ממצאים אלו מחזקים את הצורך בהמשך אימוץ מדיניות 'תוספת אפס סיכון למפרץ אילת' שאותה מתווה המשרד להגנת הסביבה וכן בהפחתת הלחץ האנושי ברמה המקומית – דבר שיסייע לשפר משמעותית את המערכת הימית כך שתצלח גם את אתגרי משבר האקלים. הפיתוח באילת המתבצע בימים אלה, ובמיוחד לאורך חופיה, צריך להיעשות בצורה רגישה יותר מכפי שנעשה כיום. עבודות הפיתוח המתקיימות כיום בחופי אילת מתעלמות משיקולים סביבתיים בצורה שאינה יכולה להיחשב כסבירה במצב של הידרדרות המערכת האקולוגית".

אחת מהמלצות הדוח היא שלנוכח גורמי העקה הגלובליים הצפויים להתגבר בשל שינויי האקלים, יש למנוע הצטברות גורמי עקה מקומיים, מכיוון שמערכת מוחלשת תתקשה להתמודד עם מגוון עקות הפועלות עליה בעת ובעונה אחת.

עוד ב-

מרצ מתפרקת: השרה תמר זנדברג פורשת מהפוליטיקה

לכתבה המלאה

פגיעה חמורה נוספת נמצאה גם במגוון הביולוגי שבמפרץ אילת. כך נצפתה ירידה של כ-50% במספר קיפודי הים ביחס לשנת 2019 ובסדר גודל יחסית למספרם בשנת 2004 כשהחל הניטור. לקיפודי הים תפקיד חשוב בניקיון השונית מאצות המתחרות עם האלמוגים על אתרי התיישבות בשונית. כמו כן כ-1% מאוכלוסיית החוריריות באזור שפך תעלת הקינט נצפה עם עיוות בשלד הגירני שלא התרחש בעבר. ממצא נוסף שמעלה הדוח הוא כי אי אפשר עוד לצפות בעשב ים בעומק של כ-10 מטרים. היעלמות עשב הים בעומק זה היא פגיעה אנושה בבית הגידול לדגים צעירים וחסרי החוליות.