רבקה לאברטי, בת 29 מגלזגו שבסקוטלנד, התלוננה על כאבי ברכיים מתישים במשך כשלוש שנים. לאחרונה, הרופאים נאלצו לקטוע את רגלה לאחר שלא הצליחו לאבחן את הסרטן שלה בזמן.

הרופאים ניסו, אך לא הצליחו לעזור לה בתקופה שבה התלוננה. הם הזריקו לגידול סטרואידים ואף ניסו בכמה הזדמנויות לנקז נוזלים מהמסה המוצקה מתוך מחשבה שזה רק נפיחות, מה שגרם לה לכאבי תופת "מייסרים".

לאחר שלוש שנים, אובחן לבסוף אצל לאברטי סוג נדיר מאוד של סרטן, סרקומה סינוביאלית. הסרטן מתרחש ברקמות רכות, כמו שרירים או רצועות ופוגע רק באחד עד שלושה אנשים מכל מיליון.

"אני כל כך כועס שהם טעו כל כך הרבה זמן והייתי צריך לעבור כל כך הרבה", אמר לאברטי לג'אם פרס, "החלטתי לתעד את המסע שלי מכיוון שכאשר אובחנתי לראשונה זו הייתה תקופה מאוד מפחידה וסרקומה סינוביאלית היא סוג נדיר מאוד של סרטן, ולכן לא היו הרבה אנשים שאוכל לפנות אליהם כדי לקבל תשובות." היא מקווה שתיעוד ושיתוף במסע שלה יעזור לאחרים שעלולים למצוא את עצמם במצב דומה.

בין שאר הטיפולים שניסתה, לאברטי קיבלה טיפול לא מוצלח מרופא ראומטי במשך כשנה: "לקחתי שש טבליות ביום עם בדיקות דם שבועיות כדי לוודא שתערובת התרופות לא מזיקה לי. נוסף על כך קיבלתי זריקות סטרואידים לברך שלי, מה שאף פעם לא עזר - למעשה, הן הגבירו את הסיכון שהסרטן שלי יכול להתפשט ולגדול", הסביר לאברטי.

היא אפילו עברה מספר צילומי רנטגן שכולם חזרו צלולים לפני שרופא המליץ ​​לה לבסוף על MRI, שמצא מסה של 5 אינץ' מעל ברך ימין. ביופסיה אישרה את האבחנה ההרסנית מספר שבועות לאחר מכן.

"קיבלתי את הבשורה שיש לי את הסרטן הזה בפגישה שהלכתי אליו לבד. עד אז הייתי באינספור פגישות ללא תשובות, אז לא האמנתי שהפעם זה יהיה אחרת", אמר לאברטי, "התקשרתי לבן זוגי בהלם ונשלחתי למרכז הסרטן בביטסון מערב סקוטלנד באותו יום כדי לדון בטיפול שלי".

ללבורי נאמר שהיא תצטרך לעבור שלושה עד ארבעה סבבים של כימותרפיה ו-25 סבבים של הקרנות. "כל סבב כימותרפיה נמשך ארבעה ימים ונאלצתי להישאר בבית החולים בכל פעם. הייתי חולה באלימות, נזקקתי לעירויי דם ואיבדתי את כל השיער שלי", הסבירה, "למרבה המזל, מעולם לא היו לי תופעות לוואי מהקרנות מלבד אדמומיות באזור שטופל. דרך כל זה הייתי כל כך אסיר תודה שסוף סוף יש לי תשובות."

לאחר הטיפולים האינטנסיביים, ניתנו לאברטי שלוש אפשרויות ניתוחיות לנסות ולרפא את הסרטן, שתיים מהן יצילו את רגלה והשלישית הייתה קטיעה.

"זו הייתה ההחלטה הקשה ביותר עבורי לקבל", אמרה. "ידעתי שבין לילה אני הולך לעבור מאדם כשיר לנכה. אבל ידעתי גם שקטיעה היא הפתרון הטוב ביותר כדי לתת לי את הסיכוי הטוב ביותר שאפשר".

לאברטי עדיין מתאוששת מהקטיעה שלה, מגיעה לפגישות פיזיולוגיות שבועיות כדי לבנות כוח ומשתמשת בשלדת צימר או בכיסא גלגלים כדי להתנייד לעת עתה. היא גם מגייסת תרומות עבור רגל ביונית של 90,000 פאונד (107,307 דולר) כדי לאפשר לה "ליהנות מהחיים ללא מגבלות".

עוד ב-

נטלי דדון זועמת: "אי אפשר לאכול ג'אנק ולחרבן בריאות"

לכתבה המלאה

"יצאתי לציבור רק פעמיים ופחדתי מזה מלכתחילה. פחדתי מהמבטים אבל זה לא היה גרוע כמו שחשבתי", אמרה. "מדי פעם אני מקבל מבטים אבל זה לא מפריע לי יותר מדי. אני פשוט שמח להיות נקי מסרטן עכשיו ומקווה שזה יישאר ככה, "אני תמיד חושב שיש אנשים הרבה יותר גרועים ממני. למרות שזה משנה חיים, אני לא אתן לזה להיות מגביל חיים".
 
לאברטי שואפת לחזור לעמוד על רגליה עד יום הולדתה ה-30 בשנה הבאה. "בסופו של דבר אני רוצה לחיות את החיים ללא מגבלות, איך הייתי כשעדיין הייתה לי הרגל", אמרה הצעירה האמיצה.