בריאות
דיכאון ודכדוך בין הסגרים: ממצאי המחקר החדש
פעילות ברשתות החברתיות במהלך הקורונה הכפילה את מקרי הדיכאון. מחקר שנערך בהונגריה בקרב בני נוער במהלך שלושת הסגרים הראשונים מצא עלייה בסיכון לדיכאון בקרב אלו שתיעדו את עצמם ברשתות החברתיות באופן קבוע
התפשטות וירוס הקורונה בישראל החל מפברואר 2020 הניעה תהליכים חברתיים, כלכליים ואישיים רחבי היקף. משבר הקורונה הביא גם להשלכות נפשיות קשות מנשוא.
במחקר שפורסם לאחרונה בהונגריה נמצאה השפעה שלילית נוספת על מצב הרוח של בני הנוער שהתעצמה בתקופת הסגרים, כך על פי מאקו.
במחקר שפורסם לאחרונה בהונגריה נמצאה השפעה שלילית נוספת על מצב הרוח של בני הנוער שהתעצמה בתקופת הסגרים, כך על פי מאקו.
בין סגר לסגר מצבם של בני הנוער החמיר יותר ויותר. החוקרים במחקר האמור מצאו קשר ישיר בין שיתוף תמונות במדיה החברתית לבין סיכון מוגבר לדיכאון.
נכון שאולי חזרנו לשגרה אך זוהי שגרה מהולה בחוסר וודאות מול העתיד הבריאותי שלנו ומול ווריאנט חדש שעלול להגיח בכל רגע ולהחזיר אותנו לימים ההם. קצת יותר משנתיים אחרי שכל זה התחיל, אפשר לומר בוודאות שהנזק המשמעותי שיישאר איתנו הרבה אחרי שכל זה יסתיים, היא בריאות הנפש: חרדות, אובדנות ודיכאונות.
באמצעות סקר שאלון מקוון בוצעו הערכות להרגלי השימוש במדיה החברתית ובתוך כך, בחינה של מצב בריאות הנפש. השאלון הכיל את אותן 20 שאלות על פני תקופת איסוף נתונים שונה. על פי תוצאות המחקר ניתן לומר שזמן השהות של הגולשים במדיה החברתית גדלו במהלך גלי המגפה וקשורים לסיכון גבוה יותר והולך להפרעות דיכאון.
הסקר שילב את שאלון בריאות המטופל כדי להעריך את מצב בריאותם הנפשית של המשיבים, שבו הם הגיבו בסולם של ארבע נקודות עד כמה פחתו העניין וההנאה שלהם מפעילויות שונות ובאיזו תדירות הם חשו עצב, דיכאון או חוסר תקווה במהלך השבועיים האחרונים.
שיעור הנחקרים ששלחו תמונות וסרטונים של עצמם לפחות פעם ביום במהלך הגל הראשון בהודעות הפייסבוק, מדווח על סיכון לדיכאון של כמעט 20%.
במהלך הגל השני כבר נצפתה עלייה משמעותית, כאשר שתי חמישיות מהמשתתפים היומיים הראו סימנים של הפרעת דיכאון מג'ורי, בהשוואה לרבע מכלל המשתתפים. במהלך הגל השלישי, 45% מהמשתתפים היומי דיווחו על תסמינים של הפרעת דיכאון, לעומת 27% מכלל המדגם.
כמעט 18% מהמשתתפים בסקר שיתפו תמונות או סרטונים של עצמם מספר פעמים ביום במהלך הגל הראשון של המגפה, לעומת 8% בלבד בעידן שלפני המגפה. מעניין שהנכונות לחלוק תכנים המייצגים את עצמם פחתה בחצי בין שני הגלים הראשונים ואז עלתה שוב. בקרב הנשאלים, שיעור הסלפי והפורטרטים יחד היה הגבוה ביותר בכל הפלטפורמות שנסקרו, אך תמונות וסרטונים מייצגים עצמיים שצולמו בטיולים ובטיולים היו נפוצים גם הם.
עוד ב-
מהמחקר הנוכחי ניתן ללמוד כי המגמה שנמדדה במהלך הגל הראשון והשני התחזקה עוד יותר בגל השלישי. "המחקר הזה שימושי למשוך את תשומת הלב לחשיבות השימוש המודע במדיה החברתית", סיכמה אלכסנדרה ולריה סנדור, דוקטורנטית בבית הספר לסוציולוגיה של אוניברסיטת בודפשט, שהציגה את התוצאות בכנס הבינלאומי באוקספורד.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
