לרגל יום הקנאביס הבינלאומי, רציתי לנסות לעשות קצת סדר: לא מעט כבר נכתב על לגליזציה של קנאביס ויתרונותיה: הדבר יימנע רווח ממשפחות פשע ומארגוני טרור; אוכלוסיות חלשות ישתחררו מאימת החוק; הכנסות המדינה יצמחו; שלא לדבר על כך שבמדינות בהן חלה לגליזציה, כמו קנדה ומדינות שונות בתוך ארה"ב, תיאוריות שקידמו מתנגדי הקנאביס לאורך השנים מופרכות אט אט.

בני נוער משתמשים פחות בקנאביס, כשיש לגליזציה
מחקר שפורסם במגזין היוקרתי JAMA PEDIATRICS בשנת 2019, מצא שלגליזציה במדינות שונות הביאה דווקא לירידה בשימוש בקנאביס בקרב בני נוער - כ-9 אחוזים פחות מימי טרום-הלגילזציה. אחת ההשערות לכך, למשל, היא שכאשר ניתן לקנות קנאביס רק בחנות מסודרת - הדורשת הצגת ת"ז - הדילרים, שכמובן שלא מבקשים ת"ז מלקוחותיהם - נותרים חסרי עבודה.

 

 
ירידה משמעותית בכמות התאונות הקשות – לאחר לגליגציה
קנאביס ונהיגה? מחקר שפורסם ב-2020 בירחון הבינלאומי Traffic Injuery Prevention, מצא שבמדינות וושינגטון ואורגון בהן נעשתה לגליזציה, נצפתה ירידה משמעותית בכמות התאונות הקשות בשנים שלאחר הלגליזציה.

הבעייתיות אל מול הרפואה הקונבנציונאלית
כל עוד מגוון מוצרי הקנאביס הרפואי נקראים בשמות כמו "סטיקי פינגרז", "בלו דרים", "וודינג קייק", "ג'ונגל דרימס", ו"הימלאיה הייז" - אי אפשר להאשים את הרופאים שלא מעוניינים לנפק קנאביס.

לא רק שמות המוצרים מהווים אתגר למדיקליזציה אמיתית של קנאביס. פלואידיות השימוש בהן כולל שינוי ההרכב הכימי של הצמח– בעייתית: כל עוד מדובר בתפרחות לעישון או אידוי - הן אינן הדירות, כלומר אינן קבועות בהרכבן הכימי, מה שלא מאפשר רצף טיפולי כמו עם כל תרופה אחרת שיקבלו, וייאלץ את המטופלים להמשיך לחפש את המוצר המתאים להם בכל מספר חודשים.

בדיוק כפי שיין מסוג מרלו או שרדונה - שמיוצר כל שנה מאותם זני ענבים, באותם שטחי גידול ועל ידי אותם המגדלים - לעולם לא יהיה בעל אותו הטעם בשנים שונות, כך גם קנאביס - שלהבדיל מגפן אשר מגדלים פעם בשנה, מקנאביס ניתן לגדל אפילו 4-5 מחזורים בכל שנה. גם גידול קנאביס בתנאים וטכנולוגיות מתקדמות לא בהכרח מאפשר הדירות של המוצר.

ממשלת ישראל והרגולטור צריכים ליישר קו לטובת המטופלים
מתוך כ-370 מוצרים המאושרים למכירה בשוק הישראלי, כ-220 מהם (60% מכלל המוצרים) הינם בעלי מינון THC גבוה. למי שלא יודע, THC הוא החומר הפסיכואקטיבי היחיד בצמח הקנאביס, ואילו משפחת הקנאביס מכילה מעל 1000 חומרים פעילים נוספים. הוכח כבר בצורה חד משמעית ש-THC איננו החומר היחיד שמספק אפקט תרפיוטי בצמח, ולעיתים בריכוזים גבוהים הוא אף פוגע בהשפעה הרצויה המרפאת. צרכני הפנאי מעוניינים דווקא בהשפעה הפסיכואקטיבית, ושתהיה חזקה ככל הניתן. אז מה עומד מאחורי העובדה שרוב השוק דורש מוצרים במינון THC גבוה?

מדוע ע"פ נתוני משרד הבריאות, 89% מהשוק דורש תפרחות - המיועדות לעישון או לאידוי, ואילו מוצרים רפואיים יותר כמו כדורים, קרמים וטבליות אינם מאושרים בכלל למכירה? ואיך ייתכן ש-71% ממטופלי הקנאביס הרפואי בישראל הם בני פחות מ-40 - זאת על אף שקבוצת גילאים אלה מהווה רק 18% מהחולים במחלות כרוניות? כמדינה הנמצאת בפוסט-טראומה קבועה, אין פלא שנמצא כי אזרחי ישראל משתמשים בקנאביס יותר מבכל מדינה אחרת בעולם - כ-27% מאזרחי המדינה ניסו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה - כל זאת כאשר קנאביס איננו חוקי כאן.

כמי שמקדיש את חייו המקצועיים בשנים האחרונות לקידום מחקר ופיתוח פורץ דרך, ושימוש בטוח ויעיל בקנאביס - לא יוכלו לקטלג אותי כסטלן שרק רוצה גישה לצמח. העדויות הנאספות ברחבי העולם, במקביל לעוולות שחווים מטופלים הזקוקים למזור שלפעמים רק קנאביס יכול לספק להם - אינן מאפשרות לי להישאר אדיש ולהסכים להשאיר את הקנאביס במחשכים. 

עוד ב-

הקנאביס לקראת לגליזציה? החוק עבר בקריאה טרומית

לכתבה המלאה

יותם הוד הוא שותף מייסד ומנכ"ל חברת Gynica שעוסקת בפיתוחים מבוססי קנבינואידים בתחום בריאות האישה ושותף מייסד של Lumir Lab, מעבדת מחקר ופיתוח המתמחה בקנאביס.