ועדת הבריאות אישרה היום (שני) לקריאה שנייה ושלישית את התיקונים לחוק הסדרת מקצועות הבריאות, שיסדירו מקצוע רפואי חדש: טכנאי בית מרקחת. יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס) הדגיש כי הקלת העומס המוטלת על הרוקחים - תביא לשיפור השירות לציבור המטופלים. לדבריו, "היום, בשבוע הרוקחות בישראל, יש לנו זכות להביא בשורה של ממש לשיפור השירות לציבור הרחב.

החוק הזה הוא צעד חיוני ומשמעותי ביותר לקידום שירותי הבריאות, שיביא לשיפור השירות בבתי המרקחת בכל רחבי הארץ, ויעניק לאזרחי ישראל חווית שירות מהירה, מקצועית ונגישה יותר. החוק הזה לא רק מביא לשינוי בתפקוד היומיומי של בתי המרקחת, אלא גם משקף מחויבות עמוקה שלנו להקל על ציבור הרוקחים, ולאפשר להם להתמקד בהיבטים המקצועיים החשובים ביותר – לטובת בריאות הציבור".

משריקי הוסיף כי "כפי שראינו בתקופת הקורונה ובשנה האחרונה – הרוקחים והרוקחות בישראל היו שם תמיד, הבטיחו נגישות לתכשירים רפואיים וסייעו בשמירה על הבריאות גם באזורי קו העימות. התפקיד המכריע שלהם בהבטחת איכות, בטיחות ויעילות הטיפול התרופתי, משפר את חיי המטופלים ומגביר את יכולתנו לעמוד באתגרים המורכבים של מערכת הבריאות". 

הדיונים הרבים של הוועדה בנושא, עסקו בהסדרת מעמדם ותפקידיהם של טכנאי בתי מרקחת, בהליך לימודיהם העיוניים והמעשיים, במוסדות הכשרתם, במאגר רישומם במשרד הבריאות, בהליך העברתם מתפקידם, במספר הטכנאים המכהנים בכל בית מרקחת, בעסק למכירת תכשירים בלא מרשם במכונות אוטומטיות, בהגבלות ברכישת תרופות לבתי המרקחת ועוד.

טכנאי בית מרקחת איננו רוקח, והוא יעסוק בעיקר בעבודת מינהלית ולוגיסטית שתסייע לעבודת הרוקח, ויאפשר ייעול עבודת בית המרקחת.

בדיונים הקודמים, לדברי אלי מרום, סגן מנהל אגף הרוקחות במשרד הבריאות, הוספת הטכנאי תחזק את מעמד הרוקח, יפנה את זמנו לעבודה מקצועית, וישחרר אותו מטיפול בעבודה מנהלית, לוגיסטית וטכנית. מירי טריינין, רוקחת מרכזית במחוז תל אביב במשרד, סיפרה כי הארכת תוחלת החיים מביאה לתחלואה ניכרת לאורך שנים ולצורך גובר בתרופות – וממילא לעומס ניכר וגובר על הרוקחים ושחיקה רבה. "יש מחסור של כ-1000-700 רוקחים בארץ, והתיקון יפנה את זמנם מעבודה לוגיסטית וסידור מדפים – לעבודה מול מטופל בלבד, ויאפשר הכנסת טכנולוגיות חדשניות".

פלורה קוך-דוידוביץ, חוקרת במרכז המידע והמחקר של הכנסת, הציגה השוואה לתפקיד דומה בארה"ב, קנדה, בריטניה וני-זילנד, כאשר במדינות אלו הסמכויות הניתנות לו רחבות בהרבה מהמוצע בהצעת החוק הקיימת. על-פי הצעת החוק, טכנאי בית מרקחת, יהיה רשאי לבצע הרחפה (פעולה שנועדה להמיס תכשיר המגיע כאבקה או לפזר אותו בממיס נוזלי בהתאם להוראות היצרן) או מזיגה (חלוקת תכשיר נוזלי או חצי-מוצק לכמה כלים ואריזות) של תכשיר, ומסירה למטופל של תכשירי מרשם ותכשירים ללא מרשם. בארצות הברית מורשים, ככלל, טכנאי בית מרקחת למדוד כמויות של תרופות מרשם, ולרקוח או לערבב תרופות מסוימות, בקנדה הם מורשים לבחירת מוצרים מתאימים על סמך הידע הקיים על הסוגים והשמות מוצרים, מדידת וכן מינון וצורות מינונים באמצעות ספירה, מזיגה או שקילה, ובניו-זילנד להכין ולערבב תרופות.

יו"ר המועצה הלאומית לרוקחות, פרופ' אמנון הופמן, בירך על ההצעה, אייל פלום, היועץ המשפטי של הסתדרות הרוקחים, הדגיש את הצורך בתקן אחיד לכל הארץ ולא נתון לשיקול דעתו של הרוקח המחוזי, וגם פרופ' אייל שוורצברג, יו"ר ארגון הרוקחות, שיבח את חיזוק מעמד הרוקח שיביא התיקון לחוק, אך קרא לשיקול מוקפד בפתיחת "חדר תרופות" בהתיישבות הכפרית. 

עוד ב-

בתי המרקחת יקרסו? הרשת שמציעה תרופה עד הבית ב-30 דקות

לכתבה המלאה

פרופ' איל שורצברג, יו"ר ארגון הרוקחות בישראל וראש מערך הרוקחות והאכיפה לשעבר במשרד הבריאות: "החלטת ועדת הבריאות של הכנסת על הכשרת טכנאי בתי מרקחת צפויה לפנות זמן טיפול יקר של הרוקחים בארץ לטובת מתן ייעוץ רוקחי, שישרת את ציבור המטופלים בפרט, ואת בריאות הציבור ככלל. מדובר במהלך חשוב, הממצב את הרוקחים בחזית הטיפול והייעוץ התרופתי, ותכליתו הנגשה טובה יותר של הידע הרב המצוי בידי הרוקחות והרוקחים, לטובת סיוע במילוי הצרכים הרפואיים של הציבור הרחב בישראל. עצם אישור המהלך ביום הרוקח הישראלי, החל היום (11/11/2024), הוא בבחינת חיזוק והכרה במעמד הרוקחים כמטפלים".