בריאות

מחדל ייבוא הביציות מגיאורגיה: מי האחראי לפרשת המדאיגה?

הפרשיות על הפריה חוץ גופית צצות בכל פעם מחדש. לאחר השתלת ביציות של אישה אחת ברחם של אישה אחרת ואובדן ביציות, לאחרונה ישנה פרשייה חדשה של השתלת עוברים מביציות מופרות שיובאו מגיאורגיה שהיו נגועות בהמופיליה. עו"ד נורה עאזם המתמחה בתביעות רשלנות רפואית, מסבירה מי אחראי ואת מי ניתן לתבוע

עו"ד נורה עאזם | 31/3/2024 15:56

בפרשיה האחרונה, במשרד הבריאות מעריכים כי שלוש נשים לפחות עשו שימוש בעוברים המוקפאים מהביציות המופרות של התורמת עם הפגם הגנטי: אישה אחת ילדה תינוקת שנושאת את גן ההמופיליה, אישה שעברה ''לידה שקטה" ואשה שלישית עברה תהליך של החזרת העובר, אך לא נכנסה להריון. שני עוברים לא הוחזרו ונותרו בהקפאה.

לצד החשד הפלילי בו נטען כי על אף שהמידע על הנשאות הגנטית למחלת ההימופיליה היה מצוי לכאורה בידי הצוותים במרפאה בגיאורגיה וגם בישראל, העוברים הועברו לישראל ונעשה שימוש ב-3 מהם לפחות בנשים בישראל, ועל כן ישנה לכאורה אפשרות להגיש תביעה אזרחית נזיקית בגין רשלנות רפואית כנגד מכון ההפריות והמעבדה שהייתה מעורבת בכך.

יחד עם זאת חשוב לציין כי לא כל נזק הנגרם לאחר טיפולי פוריות נחשב בהכרח לרשלנות רפואית, אבל אם יוכח קשר סיבתי בין התנהלות רפואית רשלנית לבין נזק שנגרם לנשים, יהיה מדובר ברשלנות רפואית ובית המשפט עשוי לפסוק פיצויים משמעותיים לאותן נשים שניזוקו ולתינוקת שנולדה עם גן ההמופיליה.

כדי להוכיח רשלנות רפואית צריכים לעבור שלוש משוכות משפטיות עיקריות: להוכיח כי אכן הייתה רשלנות, בשלב אחד או יותר בהליך ההפריה, כי נגרם נזק כלשהו למטופלת ו/או לעובריה וכי קיים קשר סיבתי ברור בין הרשלנות שהתרחשה לבין הנזק שנגרם.

הרשלנות במהלך טיפולי הפריה חוץ גופית יכולה להתרחש בשלבים שונים: בשלב הפריית הביציות, בשלב בדיקת הביציות המופרות או העוברים - כפי שלכאורה קרה במקרה זה, שהיו נגועות בגן ההמופיליה, במהלך הטיפול, בעת האבחון או בזמן ביצוע הפרוצדורה הרפואית ואף במקרה של אובדן הביציות המופרות. לכן כמובן יש לנתח כל מקרה לגופו ולפעול בהתאם.

אחד הסעיפים בתביעה בגין רשלנות רפואית מתייחס ל"הסכמה מדעת" או במילים אחרות על איש הצוות הרפואי מוטלת החובה ליידע המטופל בטיפול שהוא אמור לקבל, מהן ההשלכות של טיפול זה, מה הסיכונים והסיכויים וגם להציג בפניו חלופות טיפוליות.

כמובן על איש הצוות לוודא לפני הטיפול כי המטופל הבין את ההסברים והסכים לביצוע הטיפול. רופא שלא נהג כך או הציג אמירות מעורפלות, מסתכן בתביעת רשלנות רפואית בהעדר הסכמה מדעת במסגרת טיפולי הפריה חוץ גופית.

על מנת להוכיח את הרשלנות, מתבססים על מבחן "הרופא הסביר": האם הרופא המטפל פעל בדרך המצופה ממנו, כזו שכל רופא סביר אחר היה נוקט בה כדי למנוע את הנזקים. אם התשובה שלילית המסקנה יכולה להיות כי הרופא חרג מחובת הזהירות כלפי מטופליו והוא עשוי להיתבע בגין רשלנות רפואית.

לעניין הנזק לכאורה במקרה זה, חשוב לזכור כי המופיליה היא מחלה תורשתית הנגרמת כתוצאה מפגם בכרומוזום X, כאשר נשים נושאות את הגן הפגום, והחולים בה הם בעיקר זכרים. החולים יסבלו מבעיות של קרישיות בדם. במקרים מסוימים של דימומים ישנה גם סכנת חיים להרס מפרקים ולנכות קשה.

בכל תביעה בגין רשלנות רפואית יש לצרף לתביעה חוות דעת רפואית, המוכיחה כי כתוצאה מהרשלנות הרפואית נגרם נזק חמור המצדיק תשלום פיצויים. על חוות הדעת יהיה חתום רופא מומחה במיילדות וגניקולוגיה שמומחה בפריון ובהפריה חוץ גופית. חוות הדעת צריכה לכלול קביעות מנומקות בנושא הרשלנות, הנזק שנגרם כתוצאה ממנה והקשר הסיבתי ביניהם.

חשוב לציין כי העלות של חוות דעת רפואית גבוהה מאוד ויכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים. יחד עם זאת ישנן חברות המתמחות בחוות דעת רפואיות שמספקות מימון ביניים לתובעים. הפריה חוץ גופית כרוכה בעלויות כספיות ניכרות ולכן שיקולים כספיים-מסחריים עלולים לגבור על כללי האתיקה.

כיוון שאנו מדינה קטנה בה כולם מכירים את כולם בעיקר בתחומים אלה, בתביעות בגין רשלנות רפואית נתקלים בקושי לאתר מומחים רפואיים אשר יהיו מוכנים לכתוב חוות דעת נגד רופא, מכון או גוף רפואי שהתרשל, בטח כאשר מדובר בגוף גדול, מוכר וחזק. לצערי ישנו לעתים 'קשר שתיקה' בין רופאים.

הכותבת היא עו"ד נורה עאזם - מתמחה בתביעות בגין רשלנות רפואית