בעולם

נושמות לרווחה: הפסיקה האמריקאית שתשפיע על חברות ישראליות רבות

בית המשפט הפדרלי לערעורים של ארצות הברית קבע כי ההוראה בחוק השקיפות התאגידית האמריקאי שהייתה אמורה לחייב עשרות מיליוני תאגידים הפועלים בארה"ב לחשוף מידע על בעליהם עם משרד האוצר האמריקאי – מושהית עד להודעה חדשה. מה המשמעות? ומה כדאי לבעלי החברות לעשות כעת? 
מערכת ice | 
כלכלה-אילוסטרציה (צילום shutterstock)
אנחת רווחה לחברות הישראליות הפועלות בארה"ב: בית המשפט הפדרלי לערעורים של ארצות הברית קבע כי ההוראה בחוק השקיפות התאגידית האמריקאי שהייתה אמורה לחייב עשרות מיליוני תאגידים הפועלים בארה"ב לחשוף מידע על בעליהם עם משרד האוצר האמריקאי – מושהית עד להודעה חדשה.
מדובר בהוראה שנחקקה בתחילת שנת 2024 ותאריך היעד להשלמתה כדי להימנע מסנקציות חמורות היה ה-1.1.2025, אך לאחרונה הוציא לגביה בית-משפט בטקסס צו מניעה. משרד האוצר האמריקאי הגיש על כך ערעור לבית-המשפט הפדרלי, שתחילה קבע כי צו המניעה לא יעמוד בתוקפו עד להכרעה בערעור ולכן יש למלא אחר ההוראה; אך בסוף השבוע האחרון הפך את החלטתו והשאיר את צו המניעה על יישום ההוראה בתוקף.
ה-CTA נחקק ב-2020 כדי להילחם בהלבנת הון של ארגוני טרור וגורמי פשיעה, מתוך מטרה לסייע לגורמי אכיפת החוק להתמודד עם פעילות זו. בינואר 2024 נקבע כאמור כי על חברות לדווח לרשויות על הבעלים המוטבים שלהן, כלומר מי שמחזיק ב-25% או יותר מהחברה או שיש לו שליטה משמעותית בה. לצד זאת, קבע החוק סנקציות משמעותיות נגד מי שמפרים את ההוראה ולא ידווחו זאת עד תחילת 2025.
אלא שלפני כשבועיים, רגע לפני המועד האחרון להגשת הפרטים לרשות לאכיפת פשעים פיננסית שכפופה למשרד האוצר האמריקאי, הוציא בית-המשפט המחוזי בטקסס צו מניעה ארצי שעצר את אכיפת החוק. זאת, בזמן שבתי המשפט בוחנים את חוקתיות החוק.
לאחר שמשרד האוצר ערער על כך, השעה תחילה בית המשפט הפדרלי לערעורים את צו המניעה של בית המשפט המחוזי, מה שאפשר לחוק להיכנס לתוקף. אולם לאחר מכן שינה את החלטתו וביטל את ההשעיה, במטרה "לשמר את הסטטוס קוו החוקתי". לכן, המצב המשפטי כיום הוא שצו המניעה הארצי נשאר בתוקף והחברות לא נדרשות להגיש את המידע כל עוד הצו בתוקף. התיק נידון כעת בארבעה בתי משפט לערעורים פדרליים וצפוי להגיע לבית המשפט העליון.
עו"ד קתרינה האוספלד משיקגו, יו"ר משותף בצוות הציות הגלובלי של פירמת עוה"ד הבינ"ל DLA Piper, מסבירה כי "מדובר במחלוקת משפטית מורכבת, המתמקדת במתח שבין הזכות החוקתית להתאגדות חופשית (התיקון הראשון לחוקה) והזכות לפרטיות (תיקון רביעי) לבין הצורך למנוע פשיעה מאורגנת וטרור, בהתחשב בקלות שבה ניתן להקים תאגידים בארצות הברית מבלי לחשוף את זהות הבעלים או השולטים בהם".
לדברי האוספלד, ההערכות הן כי קיימים מיליוני תאגידים שטרם הגישו את הדיווח, ו"רבים מהן חיכו לרגע האחרון בתקווה שיהיו שינויים בהיקף הדיווח הנדרש לאור ההליכים המשפטיים בקשר לחוק שהתנהלו במרוצת השנה האחרונה".
ומה מומלץ לחברות הישראליות לעשות בינתיים? עו"ד ג'רמי לוסטמן, ראש השלוחה הישראלית של DLA Piper, אומר כי "אנחנו ממליצים לחברות ישראליות שטרם הגישו את הדיווחים על בעלי השליטה שלהן, להמשיך לרכז את המידע הנדרש לצורך הדיווח בעוד אנו ממתינים להחלטתו הסופית של בית המשפט לערעורים. זאת מכיוון שאם בית המשפט יבטל את צו המניעה או יצמצם את תחולתו רק לתובעים בתיק, או יעניק הארכה קצרה בלבד –  החברות עשויות להידרש להגיש את הדיווחים במהירות רבה. לכן, עדיף להיות מוכנים מראש עם כל המידע הנדרש".
 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה