אוכל

ממלצרית לשותפה בכירה בקבוצת המסעדות: "הצלחה דורשת זמן"

היא אחת מהנשים היותר בולטות בעולם המסעדנות הישראלי. בראיון חשוף היא מדברת על הדרך שעשתה ועל ההתמודדות שלה כאישה בעולם גברי: "היו רגעים שבהם נאלצתי להוכיח את עצמי יותר"

מערכת ice | 30/3/2025 14:03

רעות גרשוני היא אחת מהנשים החזקות בעולם המסעדנות הישראלי. היא התחילה את דרכה המקצועית כמלצרית והתקדמה לאט עד למעמד של שותפה באחת מקבוצות האוכל הנחשקות, "אוקינאווה", שמפעילה שתי מסעדות ומזללה קוריאנית בשם "JMT".

בראיון חשוף היא מספרת על ההצלחה בעולם שנחשב לגברי, על הגברים שלעיתים לא מקבלים את סמכותה ועל החלומות והשאיפות לעתיד.

איך נכנסת לעולם המסעדנות?
"נכנסתי לעולם המסעדנות כמעט במקרה וללא שום תכנון מוקדם, זה לא היה תחום שראיתי כאופציה עבורי, ולא נכנסתי אליו מתוך רצון או מחשבה שזה מה שאעשה בחיים. חזרתי לארץ בגיל 22 אחרי שנתיים בניו יורק, אליה עברתי אחרי הצבא בעקבות אהבה, והתחלתי לחפש עבודה בעיר במקביל לחיפוש דיר. מלצרות הייתה נראית לי כמו הפתרון הקל והזמין ביותר.

לצערי מהר מאוד המציאות טפחה על פניי שכן סבלתי ממחלה אוטואימונית לא מאובחנת, מה שהוביל אותי להודיע על פרישה מתפקיד המלצרות לאחר שבועיים בלבד. ואז קרה רגע של 'דלתות מסתובבות' – בדיוק באותו זמן, מנהלת המסעדה הודיעה על חופשה של חודש בתאילנד, והבוס שלי דאז, שהיום הוא גם השותף שלי, ראה פוטנציאל וסירב לוותר והציע לי להישאר ולתפקד כאחמ"שית עד שאותה מנהלת תחזור. הסכמתי ומשם – השאר היסטוריה. היא לא חזרה, ואני נשאבתי עמוק לעולמות הניהול עם התמקדות בתחום הקולינרי שהיה מלהיב ומרתק בו זמנית. במשך שמונה שנים ניהלתי בפועל את המסעדה, צברתי ניסיון, גדלתי והתפתחתי, עד שהפכתי לשותפה בקבוצה".

"נשאבתי עמוק לעולמות הניהול", גרשוני בתקופת המלצרות. צילום פרטי

את חושבת שיש מקום לנשים בתפקידי מפתח בעולם המסעדנות הישראלי?
"תחום המסעדנות, בישראל ובעולם, הוגדר במשך שנים כזירה גברית, במיוחד בתפקידי ניהול ומטבח. אבל התמונה משתנה ואני רואה את זה היטב מנקודת המבט שלי אחרי 16 שנים בענף. לנשים יש מקום משמעותי והשפעה הולכת וגדלה. יותר ויותר נשים לוקחות את המושכות כשפיות, כבעלות מסעדות וכמנהלות.

זה לא תמיד פשוט, כי העולם הזה תובעני ודורש נוכחות חזקה, אבל דווקא מהמקום הזה נשים מביאות ערך מוסף ייחודי - שילוב של עוצמה עם אינטיליגנציה רגשית גבוהה ברוב המקרים, דיוק, חדשנות, הקפדה על הפרטים הקטנים וחשיבה מחוץ לקופסה. מבחינתי, השאלה היא לא האם יש מקום לנשים – המקום שלנו קיים וצריך פשוט לתפוס אותו בביטחון".

מה אישה צריכה להיות כדי להתקדם במקצוע שלך?
"המון הלך רוח ופסיכולוגית טובה" צוחקת גרשוני וממשיכה, "המסעדנות היא עולם תובעני, אינטנסיבי ודינמי, וכדי להצליח בו, במיוחד כאישה, צריך שילוב של כמה תכונות מפתח. קודם כול, נחישות – זה לא תחום למי שמחפשת קיצורי דרך. צריך יכולת להתמודד עם לחץ, לקבל החלטות במהירות ולתמרן בין עשרות גורמים במקביל.

מעבר לזה, אינטיליגנציה רגשית היא נכס משמעותי. מדובר בתחום שמבוסס על אנשים כמו עובדים, ספקים, לקוחות. צריך לדעת לקרוא סיטואציות, להבין אנשים ולתקשר נכון. זו יכולת קריטית. נשים לרוב מביאות איתן את השילוב המנצח של רגישות ואסרטיביות, מה שמאפשר להן להוביל צוותים בצורה אימהית ומכילה יותר לטעמי.

גם חוסן מנטלי משחק תפקיד חשוב. זה מקצוע עם ימים ארוכים, לילות מאוחרים, אתגרים בלתי נגמרים וביקורת מכל כיוון. מי שרוצה להצליח בו צריכה לדעת לשים גבולות, לא לקחת דברים אישית, ולפתח עור עבה מבלי לאבד את התשוקה והחזון".

"העולם הזה תובעני ודורש נוכחות חזקה", צילום: אמיר מנחם

לאורך הקריירה שלך, הרגשת שהתייחסו אלייך שונה כי את אישה?
"בהחלט, אם כי באופן מפתיע זה קרה יותר מול גברים שהייתי אמורה לנהל ואפילו נשים, ולא בהכרח מצד קולגות, ספקים או נותני שירות. בעולם המסעדנות, במיוחד בתפקידי ניהול, עדיין קיימת סטיגמה מסוימת לגבי נשים בתפקידים סמכותיים. היו רגעים שבהם נאלצתי להוכיח את עצמי יותר, להילחם על הסמכות שלי, או להתמודד עם תגובות שספק אם גבר בתפקיד שלי היה מקבל".

כמו מה למשל?
"לפעמים זה הגיע בצורה מרומזת – חוסר קבלה של החלטות שלי עד שהן גובו על ידי קול גברי אחר, ולפעמים בצורה ישירה יותר, כשגברים תחתיי התקשו לקבל סמכות נשית. אבל במהות שלי אני בלבוסטה, נלחמת ומשתדלת שלא להראות שבריריות יתר, כך שבמקום לתת לזה לעצור אותי, זה רק חיזק אותי".

איך התמודדת עם זה?
"למדתי להציב גבולות ברורים, להיות אסרטיבית בלי לוותר על האופי והדרך שלי. בסופו של דבר, מקצועיות מדברת בעד עצמה – ברגע שהוכחתי שאני יודעת בדיוק מה אני עושה ושהדברים מקדמים אותנו ולא נעשים לתועלתנות אישית ההתנגדויות נעלמו ויכולנו ליצור יחד עסק מצליח.

מי שלא התאים לו – לא נמצא איתנו היום, ואני מודה שהיו לפחות שני מנהלים גברים כאלה בשנים האחרונות שלצערי הנשיות שלי היוותה עבורם מכשול. אבל, אני חייבת לציין לטובה את שני השותפים שלי. הם תמיד גיבו אותי, לא נתנו לי לרגע להרגיש פחותה או לא ראויה בגלל היותי אישה. בזכותם הרגשתי תמיד עם גב יציב ויכולת להתקדם בחופשיות".

"למדתי להציב גבולות ברורים", גרשוני עם צוות אוקינאווה. צילום פרטי

אם לא היית בעולם המסעדנות, מה היית רוצה להיות?
האמת היא שאין לי תשובה חד-משמעית, כי לא הגעתי לעולם המסעדנות מתוך תכנון מוקדם, אבל אני מניחה שהייתי מוצאת את עצמי במקום שמשלב עשייה, יצירתיות ואנשים. אולי משהו שקשור ליחסים בינלאומיים או דיפלומטיה. תמיד היה לי חיבור חזק לעולם הגלובלי, לסוגיות חברתיות וליצירת חיבורים בין אנשים מתרבויות שונות.

מצד שני, אני גם בן אדם של שטח, של דינמיות ושל אקשן, אז קשה לי לראות את עצמי בסביבה משרדית קלאסית. מה שבטוח, זה היה מקום שבו אני יכולה להשפיע, ליצור ולבנות משהו משלי".

בתור שותפה במסעדה, את שמה דגש על פיתוח נשים בקבוצה?
"חד משמעית כן. אחד הדברים שאני הכי גאה בהם הוא שבמסעדות שלנו, כל המנהלות הבכירות הן נשים. זה לא מקרי – אני מאמינה גדולה ביכולת של נשים להוביל בתחום הזה ואני מקפידה להיות שם עבורן, לספק להן סביבת עבודה בטוחה, להרים אותן ולתמוך בהן בכל אתגר שהן נתקלות בו. בין אם זה לייעוץ מקצועי, פתרון דילמות ניהוליות, או סתם רגע של פריקת תסכול.

העולם הזה תובעני ודורש חוסן, אבל אני מאמינה שככל שניתן יותר מקום לנשים ונעודד אותן לקחת תפקידים מובילים, כך המסעדנות תהפוך למקום שוויוני יותר, עם ניהול חכם ורגיש יותר. אני לחלוטין רואה בזה שליחות – לא רק לקדם נשים לתפקידים בכירים, אלא גם ליצור עבורן סביבה תומכת שבה הן מרגישות בטוחות, מוערכות ובעלות יכולת לפרוץ קדימה".

את חושבת שהדור של היום בנוי להתחיל מלמטה ולצמוח לאט?
"האמת? זה תלוי ואני די אמביוולנטית לגבי זה, שכן רואה כיום שתי מגמות מקבילות – מצד אחד, יש דור שמחפש סיפוקים מידיים, שרוצה להגיע מהר לתפקידים בכירים בלי לעבור את כל הדרך מלמטה באופן שונה לחלוטין מהדרך שאני עברתי. זה קשור גם לתרבות של הרשתות החברתיות, שבה הכול נראה זוהר ומהיר, וקשה יותר לקבל את זה שהצלחה אמתית דורשת זמן, למידה והתמדה.

מנגד, אני כן פוגשת צעירים עם רעב אמיתי, לא הרבה ועדיין יש כאלה שמבינים שלצמוח נכון זה תהליך, ושאין תחליף לניסיון מעשי. מי שמוכן להשקיע ולבנות את עצמו מהיסוד, מי שלא פוחד מעבודה קשה ומוכן ללמוד מכל שלב בדרך, בסוף יגיע רחוק יותר ויהיה הרבה יותר חזק ובשל כשהוא יגיע לפסגה. האם כולם בנויים לזה? לא בטוח. אבל מי שכן – הוא זה שיעשה את ההבדל בעולם הזה".

"מאמינה גדולה ביכולת של נשים להוביל בתחום הזה", צילום: אמיר מנחם

איזה טיפים תוכלי לתת לנשים או בחורות צעירות שרוצות להיכנס לעולם הזה?
עולם המסעדנות הוא אינטנסיבי, תובעני ומלא באתגרים, הוא גם אחד התחומים הכי מספקים ומלאי חיים שיש. כדי להצליח בו באמת, צריך לאהוב את זה, להיות סקרנים, ורעבים ללמוד כל הזמן. מכאן ש הטיפ הכי חשוב שלי – תבואו עם תשוקה אמיתית והמון הלך רוח וסבלנות ותסמכו על זה שיש מי שרואה אתכן גם בסיטואציות שנדמה לכן שלא – רצון להתמיד, ללמוד ולהצליח ולואליות למערכת מוערכות תמיד.

מעבר לזה אני ממליצה למצוא דמות ללמוד ממנה – מנטור טוב יכול לחסוך שנים של טעויות. תתחברו לאנשים מנוסים, תשאלו שאלות, תספגו כמה שיותר ידע. בנוסף, תהיו יצירתיים וחדשניים - מבטיחה שיהיו מי שיעריכו את זה שכן מסעדנות היא לא רק אוכל, היא חוויה. מי שחושב מחוץ לקופסה ויודע להתאים את עצמו לשינויים תמיד יהיה צעד אחד קדימה".

וספציפית לנשים?
"אל תפחדו לקחת מקום. אם אתן טובות, אל תתנו לאף אחד לגרום לכן להרגיש אחרת. תעמדו מאחורי ההחלטות שלכן, תבואו בביטחון ותזכירו לעצמכן למה אתן כאן".

מה החלומות והשאיפות לעתיד?
"בתחום המקצועי החלומות והשאיפות שלי לעתיד תמיד נוגעים להתרחבות ולחדשנות – אני תמיד מחפשת דרכים לקחת את המסעדות שלנו לשלב הבא, להפתיע את הלקוחות עם חוויות קולינריות חדשות, ולתת להם את התחושה שהם מגיעים למקום ששומר על רעננות וייחודיות. בעזרת השותפים אנחנו רוצים להמשיך ולפתח את הקבוצה ואת המותג החדש ג'ון מטאנג כקוריאנית הראשונה בישראל ולהביא אותה למיקומים חדשים גם מחוץ לתל אביב".

ובפן האישי?
"אני אחרי שנתיים מאוד אינטנסיביות בהן איבדתי גם אמא, כך ש הצעד הבא שלי לחודש הקרוב הוא לקחת הפסקה, לנקות את הראש ולצאת לחופשה ארוכה במקסיקו – כמו שלא עשיתי מאז אחרי הצבא. אני מרגישה שזה הזמן שלי למלא את המצברים מחדש

עוד ב-

מהפלאפל השכונתי לבית של נועה קירל: ראיון עם השף מאור אסף

לכתבה המלאה

ולתת לעצמי את המרחב האישי כדי להתרענן ולחזור עם כוחות חדשים. מעבר לכך אני לא ילדה וגם נושא הזוגיות והקמת משפחה משלי והרצון להיות אמא משחק תפקיד בהחלטות שלוקחת וזה לחלוטין משהו שמציבה בראש סדר העדיפויות שלי לשנים הבאות".