השוק
בנק דיסקונט: האם מודי'ס יורידו את דירוג האשראי של ישראל?
מחלקת מאקרו כלכלה בבנק דיסקונט, ערכה את הסקירה הכלכלית השבועית שלה, בה התייחסה למצב הכלכלי בישראל, בארצות הברית, בסין ובאירופה, וערכה תחזיות להמשך
מחלקת מאקרו כלכלה בבנק דיסקונט, ערכה היום (ראשון) את הסקירה הכלכלית השבועית שלה, בה התייחסה למצב הכלכלי בישראל, בארצות הברית, בסין ובאירופה, וערכה תחזיות להמשך.
"ארה"ב: כלכלת ארה"ב לא נוחתת, וברבעון הרביעי של 2023 צמחה הכלכלה ב-3.3%, גבוה משמעותית מהצפוי (2%), ומפוטנציאל הצמיחה של ארה"ב, אם כי מתון מהצמיחה ברבעון השלישי שעמדה על 4.9%. הצמיחה נתמכה בהמשך התרחבות בצריכה הפרטית (2.8%) וגידול חד בצריכה הציבורית (3.3%) וביצוא השירותים (9.5%),
מנגד, ההשקעות התרחבו בקצב מתון (1.9%). המשך ההתרחבות המהירה של כלכלת ארה"ב יוצא דופן בתמונה הגלובלית, כשגוש האירו חלש וסין נתקלת בקשיים, עם זאת, סביר להניח שב-2024 תירשם האטה בכלכלת ארה"ב, אולם, השווקים לא צופים מיתון.
אינפלציית מחירי הצרכנים ה- (PCE), נתון האינפלציה המועדף על הפד, עלתה בדצמבר ב-2.6%. אינפלציית הליבה עלתה ב- 2.9%, ובחצי השנה האחרונה עמדה על קצב שנתי של 1.9% - בתוך היעד של הפד. למרות האופטימיות, בהסתכלות קדימה יש מקום לזהירות, לאור האצה בקצב עליית מחירי הליבה בשירותים בניכוי דיור.
הפד צפוי לשמור על הריבית ללא שינוי בהודעת הריבית השבוע, אולם, התייחסותו לקצב הורדת הריבית ב-2024 תרכז עניין. זאת, על רקע הציפיות בשווקים להפחתת ריבית חדה, המאפיינת מצבי מיתון, ומנגד, התבטאויות בכירי הפד בשבועות האחרונים, לפיהם, הריבית צפויה לרדת לאט יותר מהמגולם בשווקים.
אירופה: כצפוי, ה-ECB שמר על הריבית ללא שינוי, ומעריך שעדיין מוקדם מדי לדבר על הפחתת ריבית, מכיוון שיש צורך לראות ירידה נוספת באינפלציה בכדי להיות בטוחים שהאינפלציה תגיע ליעד. הנגידה ציינה, כי הבנק יוכל לשנות את המדיניות במידה ותירשם פגיעה בכלכלה. המסר הדובי של הנגידה הוביל לירידה בציפיות הריבית, והשווקים צופים הפחתת ריבית בשיעור של 1.5% ל-2.5%, עד סוף השנה.
מדד מנהלי הרכש בגוש עלה בינואר ל-47.9 נקודות, לעומת 47.6 בדצמבר. המדד מצביע על המשך התכווצות הגוש, אולם, בקצב מתון יותר, כתוצאה משיפור בתעשייה, כשמנגד, נרשמת ירידה בשירותים. העליה במדד בתעשייה נתמכת גם בעליה בזמני האספקה. לרוב עליה כזו מצביעה על גידול בביקושים, אולם, הפעם היא נובעת מהתארכות זמני האספקה, כתוצאה מהתקפות החות'ים בים האדום. למרות זאת, המדד אינו מצביע על עליה במחירי התשומות.
שיפור נרשם גם במדד מנהלי הרכש בבריטניה, שעלה בינואר ב-0.4 ל-52.5 נקודות ומצביע על התרחבות. העליה נתמכת בשיפור במגזר השירותים לעומת הרעה בתעשייה. גם בבריטניה נרשמה עליה בזמני האספקה כתוצאה מהימנעות ספינות ממעבר בים האדום, אולם, בניגוד לגוש האירו, נרשמה עליה מתונה במחירי התשומות במגזר התעשייה, אך, למרות זאת, מחירי התפוקה ירדו.
סין: בעקבות הירידות החדות בשוקי המניות ולאחר שאכזב את השווקים בשבוע שעבר כשלא הפחית את הריבית, הודיע הבנק המרכזי הסיני על הפחתת יחס הרזרבה, במטרה לגרום לבנקים להגדיל את האשראי. לאור החולשה בביקוש המקומי, הקשיים במגזר הנדל"ן ועוד. הצעדים גם אם מתונים, תמכו בשוקי המניות הסיניים, שרשמו ירידות חדות בשבועות האחרונים, עם זאת, הם אינם צפויים להוביל להאצה משמעותית בפעילות הכלכלית בסין.
ישראל: על-פי מחקר שפרסם בנק ישראל, חלה, מאז המחצית השניה של 2022, עליה בתמסורת משע"ח שקל-דולר לאינפלציה. כך הגיעה התמסורת בסוף 2022 לרמת שיא של 28%, ומאז נותרה ברמה דומה - 27% בסוף המחצית הראשונה של 2023. לשם השוואה, בין 2020-2021 נעה התמסורת שקל-דולר סביב 10%.
מנגד, התמסורת של שער השקל-אירו לאינפלציה נמוכה מאד. עוד בהתייחס לשער השקל-דולר, קיים קשר חיובי בין שיעור התמסורת לרמת האינפלציה, וכאשר יש חריגה מהגבול העליון של האינפלציה, התמסורת מתחזקת באופן משמעותי (לכ-20% כאשר האינפלציה מעל 3%, וכ-8% כאשר האינפלציה מתחת). אם כך, לפי ממצאי המחקר, היחלשות השקל במהלך 2022 ב-10% תרמה קרוב למחצית מהאינפלציה השנתית - כ-2.5% מתוך 5.3%.
לפיכך, על רקע העובדה שרמת התמסורת בין שע"ח שקל-דולר לאינפלציה הינה גבוהה, הרי שהתפתחות שע"ח מהווה משתנה מהותי לקבלת החלטות בתחום המדיניות המוניטרית.
המדד המשולב של בנק ישראל לחודש דצמבר עלה ב-0.4%, לאחר ירידה מצטברת של כ-3% במהלך החודשים ספטמבר-נובמבר. חלק ניכר מהרכיבים השפיעו על העליה במדד (על אף שחלקם מעודכנים רק עד נובמבר), עובדה שמצביעה על התאוששות במגוון תחומים.
כך רואים התאוששות בתעשיה (עליה חדה ביצוא הסחורות, לצד עליה בייצור התעשייתי), המשך התאוששות בצריכה הפרטית (גידול חד בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי, במקביל לעליה בפדיון המסחר הקימעונאי וביבוא מוצרי צריכה) ושיפור בשוק התעסוקה, עם המשך עליה מתונה בשיעור המשרות הפנויות.
בחודשים אוקטובר-נובמבר 2023 חלה נסיגה של כ-6% ביצוא שירותים (ללא חברות הזנק) לעומת ממוצע הרבעון השלישי. יצוא שירותי הייטק, שמהווה את עיקר יצוא השירותים (כ-75% ב-2022) צמח בשיעור קל של 0.6%, לאחר קצבי צמיחה נאים בשלושת הרבעונים הראשונים, כך שלעומת הרבעון האחרון ב-2022 שיעור הצמיחה עומד על כ-12%.
קצב צמיחה זה של יצוא שירותי הייטק בהחלט מרשים (ואף קרוב לוודאי שיעודכן מעלה לאחר פרסום נתוני דצמבר), לנוכח העובדה ששנת 2023 הייתה רצופת אתגרים, החל מהרפורמה המשפטית והמשך במלחמה. מנגד, יצוא שירותי תיירות המשיך להתכווץ, תוך נסיגה של 60%, לאחר ירידה של 20% ברבעון השלישי, התקופה שקדמה למלחמה.
להלן הנתונים הצפויים להתפרסם השבוע: ארה"ב: החלטת ריבית (31/1), שוק העבודה (2/2) גוש האירו: צמיחה (30/1), אינפלציה (1/2); ישראל: סקר כוח אדם - 12/23 (29/1), רכישות בכרטיסי אשראי - 12/23 (30/1), השכר הממוצע – 11/23 (4/2).
אג"ח ממשלתי בחו"ל: בהעדר נאומים של בכירי הפד בשבוע האחרון, מכיוון שהם נמצאים בתקופת "השקט" שלפני הודעת הריבית, ולאור מיעוט הנתונים הכלכליים, שוקי הריביות והאג"ח הממשלתי האמריקאי שמרו על יציבות יחסית, למרות הנתונים הכלכליים החזקים.
התשואות לשנתיים ירדו ב-4 נ"ב, והתשואות ל-10 שנים עלו ב-1 נ"ב, כתוצאה שיפוע העקום עלה. תשואות האג"ח הממשלתי הגרמני ירדו לכל אורכו של העקום, על רקע הטון הדובי של ה-ECB, והתשואות לשנתיים ול-10 שנים ירדו ב-4 נ"ב.
שוק האג"ח הממשלתיות בישראל: במהלך השבוע חלו שינויים מתונים בעקום השקלי, תוך עליה של 4 נ"ב בתשואה לשנתיים וירידה של 2 נ"ב בתשואה ל-10 שנים. כתוצאה, חלה השתטחות מסוימת בעקום מ-67 נ"ב לפני שבוע ל-61 נ"ב היום, רמה שעדיין גבוהה משמעותית בהשוואה לתחילת השנה (40 נ"ב).
כתוצאה מהירידה בתשואה ל-10 שנים, חלה ירידה קלה בפער מול האג"ח האמריקאי לרמה של 36 נ"ב (26 נ"ב בתחילת השנה). בריבית לעוד שנה הגלומה בשוק החוזים חל שינוי קל, מכ-3.3% לכ-3.4%, לעומת ריבית של 3.75%, החזויה על-ידינו.
סחורות: מחיר הברנט עלה מעל ל-80$ לחבית לאור התגברות המתח הגיאופוליטי בעולם, ובכלל זה המשך התקיפות של ארה"ב ובריטניה כנגד החות'ים ותקיפה של אוקראינה על נמל ייצוא גז רוסי, שהובילו לחשש לפגיעה בהיצע. במקביל, מלאי הנפט הגולמי בארה"ב ירד לרמה הנמוכה ביותר מאז אוקטובר, ותמך אף הוא בעלייה במחיר הנפט. בסיכום שבועי עלה מחיר הנפט ב-6.4%.
שוק המט"ח: במהלך השבוע נרשם תיסוף חד בשקל, ומסתמן כי משקיעים מוסדיים, שהגיעו בשנה האחרונה לחשיפות גבוהות היסטורית במט"ח, חשיפות שאף הוסיפו לעלות מתחילת השנה על רקע העליות בשוקי המניות בחו"ל, גידרו חלק מהחשיפות, ותמכו בהתחזקות השקל.
עוד ב-
מנגד, נראה כי התחזקות השקל לא נתמכה בצמצום הסיכון הגיאופוליטי של ישראל, מכיוון שפרמטרים המהווים אינדיקציה לסיכון, כמו פרמיית ביטוח אשראי, מרווח אג"ח ממשלת ישראל הדולרי מעל אג"ח ממשלת ארה"ב, עלו. בסיכום שבועי תוסף השקל ב-1.2% מול יציבות בשער הדולר בעולם".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
