השוק

כלכלן בנק לאומי על החלטת הנגיד: "יוריד את הריבית מאוחר יותר"

הכלכלן הראשי של בנק לאומי ד"ר גיל בפמן הגיב על החלטת נגיד בנק ישראל פרופ' אמי ירון שלא להעלות את הריבית, בהתאם לתחזיות המוקדמות וציין את טענת הבנק כסיבה שהובילה להחלטה זו
מערכת ice | 
דר גיל בפמן (צילום יחצ)
הכלכלן הראשי של בנק לאומי ד"ר גיל בפמן הגיב על החלטת נגיד בנק ישראל שלא להעלות את הריבית בהתאם לתחזיות המקוריות: "בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.75%. בנק ישראל ציין שלמלחמה ישנן השלכות כלכליות שונות, ובעת הנוכחית די בצעדי המדיניות שננקטו על ידיו בכדי להתמודד עם המצב. חלק מן הכלים שבנק ישראל מפעיל כוללים: תכנית למכירת מט"ח בהיקף של עד 30 מיליארדי דולרים ותכנית לביצוע עסקאות SWAP בשוק המט"ח בסכום של עד 15 מיליארדי דולרים; וגם צעדים בשוק האשראי מצד הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, שאימצו מתווה לדחיית הלוואות. המתווה נועד לסייע בתזרים של אוכלוסיות ועסקים, זאת בדגש על התקופה הקרובה. בדבריו של הנגיד, הוא התייחס לעלייה בפרמיית הסיכון של המשק ישראלי וגם לקשיים בשוק איגרות החוב הקונצרני. 
האינפלציה מתמתנת ועומדת על 3.8% בשנה האחרונה. חשובה עוד יותר הינה הרמה של ציפיות ותחזיות לאינפלציה לשנה הראשונה, שהן מצויות בתוך יעד יציבות המחירים. מעבר לכך, הציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך מצויות בתוך תחום היעד. לפי תחזית בנק ישראל, שיעור האינפלציה בארבעת הרביעים הקרובים (המסתיימים ברבעון השלישי של שנת 2024 ) צפוי להיות 2.9%, כלומר בתוך טווח יעד יציבות המחירים. למרות תמונת מצב זו, שבמסגרתה האינפלציה קרובה להתכנסות ליעד יציבות המחירים, ועל פי שוק ההון ועל פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל תתכנס לשם בקרוב, בנק ישראל לא הפחית את הריבית בעת הנוכחית. עם זאת, בנק ישראל מסמן בצורה די ברורה שיוריד את הריבית בשלב מאוחר יותר ולפי התחזית של בנק ישראל, ברביע השלישי של 2024 הריבית צפויה לעמוד על 4.00-4.25% לעומת 4.75% כיום.
בנק ישראל מעריך שהכלכלה הישראלית הייתה איתנה, יציבה ומושתתת על יסודות מוצקים, זאת אל אף אי-השקט החברתי הניכר מראשית השנה שגם בא לידי ביטוי בקשיים בתכנון וביישום מדיניות כלכלית על ידי הממשלה, מה שבא לידי ביטוי מאז חודש אפריל בדגשים על ידי בנק ישראל באשר לסיכונים למצב המשק.  על רקע זה, חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית בצורה מינורית בלבד. לפי תחזית זו, בהנחה שהמלחמה תתרכז בזירה הדרומית בלבד ותוגבל לרביע האחרון של 2023, התוצר יצמח ב-2.3% וב-2.8% בשנים 2023 ו-2024 בהתאמה. לפי התחזית, צפויה עלייה קלה בלבד בגירעון בתקציב הממשלה שיסתכם ב-2.3% תוצר וב-3.5% תוצר בשנים 2023 ו-2024, בהתאמה. לאור זאת, יחס החוב/תוצר בסוף שנת 2024 צפוי לעלות בהיקף מתון יחסית לכ-65%.

הערכת בנק ישראל, התחזית הנוכחית והערכת הסיכונים, מבוססות על ניתוח אירועים ביטחוניים מן העבר לצורך גיבוש אומדנים להשפעות הכלכליות של המלחמה הנוכחית. נראה שיש מעט מקרים מן העבר, אם בכלל, הניתנים להשוואה לחומרת אירוע הנוכחי שהינה קיצונית. לפי בנק ישראל, צפויה העמקה של החולשה של הצריכה הפרטית. צפויה פגיעה בהון הפיזי וביכולת לעבוד באזורי הלחימה ובאזורים מאוימים עם שיבושים בייצור ובשרשראות האספקה. ההשקעה בענפי המשק צפויה להיפגע עקב מכלול גורמים. ההשקעה בבנייה צפויה להיפגע בשל הגבלות על כניסת עובדים. יצוא שירותי התיירות צפוי להיפגע בצורה ממשוכת. לבסוף, האבטלה בגילי העבודה העיקריים תעלה בחלקה הראשון של שנת 2024."
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה