הקרנות הכספיות ממשיכות להיות הכוכבות של עולם ההשקעות הישראלי. מניתוח שנעשה בבית ההשקעות מיטב עולה כי בחודש ספטמבר הזרים הציבור לא פחות מ-5 מיליארד שקל לקרנות האלה כשהיקף הנכסים שלהם, כלומר סך כל הכסף של הציבור שמנוהל בקרנות הכספיות הגיע לרמה של כמעט 100 מיליארד שקל וזה מצויין לתחרות מול הפיקדונות הבנקאיים.

עוד עולה מהניתוח של מיטב בנוגע לתעשיית קרנות הנאמנות כי ירידה חדה במגמת הפדיונות בתעשייה האקטיבית המסורתית, כשבחודש ספטמבר נרשמו פדיונות של 600 מיליון שקל בלבד, כמחצית מחודש קודם והפדיון הנמוך ביותר השנה. המגמה החיובית בתעשייה הפסיבית נמשכה החודש עם גיוס גדול של כ-2.4 מיליארד שקל. קרנות הסל סיימו את החודש עם גיוס של כ-2 מיליארד שקל והקרנות המחקות גייסו סכום של כ-400 מיליון שקל.

כאמור, הגיוסים המשמעותיים ביותר נרשמו גם החודש בקטגוריית הקרנות הכספיות עם כ-5.2 מיליארד שקל. סך נכסי התעשייה כולה עלה בחודש ספטמבר בכ-4 מיליארד שקל, שמהווים עלייה של כ-0.9% מכ-425.6 מיליארד שקל, לכ-429.6 מיליארד שקל. עלייה שנובעת מגיוס של כ-7 מיליארד שקל שקוזז בסכום של כ-3.1 מיליארד שקל עקב תשואה שלילית של התעשייה בשיעור של כ-0.7%.

עכשיו נסביר לרגע את הדברים. באופן עקרוני "הר השקלים" נמצא היום (ובאופן מסורתי, מאז ומתמיד) במערכת הבנקאית ובעיקר בפיקדונות הבנקאיים. ראשי הכלכלה הישראלית ובעיקר מדובר בבנק ישראל והרשות לניירות ערך הבינו שכדי לגרום לבנקים לשפר את ההצעות שלהם בפיקדון הבנקאי צריך לייצר להם תחרות ואלה הקרנות הכספיות.

נמשיך. הקרנות הכספיות, צריך להיות הוגנים, אינם פיקדון בנקאי בעיקר בגלל אופי ההשקעה שלהם והעובדה שחלק ניכר מהכסף שמופקד שם נסחר בשוק ההון בעוד הפיקדון הבנקאי הוא למעשה התחייבות של הבנק להחזיר את הכסף ללקוח בתוספת הריבית ובניכוי המס ובשל העובדה שהמערכת הבנקאית מפוקחת באופן מצויין על ידי בנק ישראל הרי שכסף שנמצא בפיקדון בנקאי הוא שווה ערך למזומן.

הקרנות הכספיות משקיעות את הכסף שמופקד בהן בכל אפיק שיהיה נזיל תוך 3 חודשים ומכאן שהוא נכנס בהגדרה החשבונאית (בשונה מההגדרה המקובלת) להגדרת המזומן. הקרנות הכספיות באות עם הרבה כסף לבנקים ולכן הן מקבלות ריבית גבוהה יותר, שאר הכסף מושקע במק"מ בבנק ישראל וחלק ממנו מושקע באגרות חוב בשוק ההון שעומדות לפירעון תוך 3 חודשים ומכאן עודף התשואה שלהן על הפיקדון הבנקאי (וגם עודף הסיכון).

מבנה המס של הקרנות הכספיות שונה מהמס על הפיקדון הבנקאי. על הרווח בקרן כספית ישלם הלקוח 25% על הרווח הריאלי בעוד על הפיקדון הבנקאי ישלם הלקוח מס של 15% על הרווח הנומינלי וזה אומר שבתקופה של אינפלציה גבוהה יש עדיפות (בכל הנוגע לתשלום המס) לקרן כספית בעוד בימים של אינפלציה נמוכה יש עדיפות לפיקדון הבנקאי.

עוד ב-

דירוג הקרנות הכספיות: זו הקרן עם התשואה הטובה באוגוסט

לכתבה המלאה