ח"כ אפרת רייטן-מרום ממפלגת העבודה מזהירה בראיון ל-ice מפני התקדמות חד צדדית של הרפורמה, משוכנעת כי חוק עילת הסבירות הוא: "חוק מושחת" ומשגרת מסר תקיף למעסיקים בתנאי עבדות. על הניסיונות לפרק את לשכת עורכי הדין היא אומרת: "מדובר למעשה בהשתלטות פוליטית על לשכת עורכי הדין וחלק ממהלך לריסוק האיזונים והבלמים בדמוקרטיה הישראלית. זוהי פעולת נקם ופירוק". 

עילת הסבירות עברה בקריאה ראשונה ברוב מכריע, לקואליציה יש נכון לעכשיו רוב להעביר גם את החוקים האחרים במסגרת הרפורמה. האם זה לא מייאש אותך להביט בעיניים כלות על ההחלטות שיעברו למרות הביקורת בהעדר הסכמה?  
"כל צעדיה של הממשלה, ולראייה גם חוק עילת הסבירות שעבר בקריאה ראשונה אתמול, מונעים מכוחניות ודורסנות ורצון לבטל כל פיקוח וביקורת כלפיה. בסוף זהו חוק מושחת".

האם הפעולות לבטל את לשכת עורכי הדין הן מהלך פוליטי-נקמני וכיצד תבלמו אותן?
"הצעת החוק נועדה להפקיע מהלשכה את סמכויותיה לאסדרת מקצוע עריכת הדין, בהתאם לחוק לשכת עורכי הדין משנת 1961 המגדיר את פעילותה של הלשכה, ולהפקידה במקום זאת בידיה של מועצה חדשה שתוקם בהצעת החוק ותהיה בשליטת הממשלה. מדובר למעשה בהשתלטות פוליטית על לשכת עורכי הדין וחלק ממהלך לריסוק האיזונים והבלמים בדמוקרטיה הישראלית. זה לא צלח לממשלה בשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, אז עכשיו זוהי פעולת נקם ופירוק כדרכה של הממשלה הזו מיום הקמתה. הלשכה היא גוף דמוקרטי, עורכי הדין בוחרים מועצה וזו בוחרת את הנציגים לוועדה. בניגוד ל"מועצה" שרוצה להקים הממשלה, שכל המינויים בה יעשו על ידי פוליטיקאים".

לפי חוק הגנת השכר, חל איסור על מעסיק לדרוש מעובדיו להשלים חוסרים מהקופה והתופעה המדאיגה נמשכת. איך אפשר למנוע את ניצול העובד במקרים האלה?
"ראשית, ברוב המקרים עובדי הקופה כלל לא מודעים לעובדה שחל איסור לגבות מהם כסף על חוסרים. זו פשוט עוולה. רוב העובדים הללו מגיעים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, מרביתם אינם מכירים את החוק, ואינם יכולים להתנגד לניכויים הגבוהים ואף לתבוע את המעסיקים. זהו ניצול של העובדים ע"י הרשתות".
 
ומה האלטרנטיבה שלך?
"הפתרונות צריכים להיות בשני אופנים: הראשון, העלאת המודעות של העובדים לחוק, גם ע"י מעורבותם של ארגוני זכויות העובדים. צריכה להיות הגנה מסיבית על חופש ההתאגדות ויכולת העובדים לעמוד על זכויותיהם, ומכאן גם החשיבות בשמירה על בית משפט עצמאי, כפי שאנחנו נלחמים בחצי שנה האחרונה. הצעד השני הוא אכיפה וסנקציות. יש להגביר את האכיפה ולבצעה בתדירות גבוהה יותר, וכן לשפר את ההרתעה. משרד העבודה הוא הגוף האחראי על אכיפת הנהלים ובסמכותו להטיל קנסות על הרשתות בגין הניכויים האסורים, וכן ניתן במקרים מסוימים לפעול גם במישור הפלילי. החוק עצמו קיים, אך ניכר שהרשתות לא  אוכפות אותו ולכן בדיון נדון בהחרפת האכיפה והטלת סנקציות".

האם יש לחייב את המעסיק להעניק לעובדים תנאי העסקה שאינם ניתנים לביטול, גם במידה והעובד יחתום על וויתור בחוזה ההעסקה?
"משפט העבודה בישראל, שהוא משפט מגן, מעניק סל זכויות בסיסיות שלעובדים אסור לוותר עליהן, מתוך מחשבה שהמדינה צריכה לדאוג לאזרחיה למינימום הנדרש, גם אם הם רוצים לוותר משיקולים כאלו ואחרים. מדובר על חוקים קוגנטיים. כך נוסד משפט העבודה, הוא מגן על העובדים, רואה אותם וגם מחליט עבורם במקרים שהם לא יכולים או מנוצלים. לראייה במקרה הפרטי של הקופאיות, שלרוב מגיעות מאוכלוסיות מוחלשות, ולא בהכרח מודעות למלוא ההשלכות של הוויתור, או שמקבלות החלטות ממצוקה. מציאות חייהן לעיתים דוחקת אותן להסכמה לכאורה לדברים שאנחנו כחברה לא היינו רוצים שיקרו ולא ניתן להם יד".
 
האם צריך להגביר אכיפה נגד מעסיקים שלא מכבדים זכויות עובדים?
"הסרת חובת המעסיק עשויה להביא מעסיקים להפעיל לחץ על עובדיהם, בבחינת "תחתמו או שלא תועסקו", דבר אשר יהווה פגיעה משמעותית בזכויות העובדים ובאפשרויות העסקה. על כן, חשוב לחייב את המעסיק להעניק לעובדים את התנאים המגיעים להם, ולא לאפשר הפרה ופגיעה בעובדים. חשוב לציין גם שבית הדין לעבודה לא מכיר בכתבי ויתור שעובדים חתמו עליהם באופן גורף. אין לזה תוקף משפטי".

עוד ב-

בן גביר לא חוגג: "חייבים להעביר את הרפורמה כולה"

לכתבה המלאה

האם חרם צרכנים כלפי החברות הגדולות שחוטאות בדבר - עשוי לייצר הרתעה כלפי מעסיקים בתנאי עבדות?
"חרם צרכנים עשוי להשפיע וליצור הרתעה כלפי מעסיקים, אך חשוב להדגיש כי זוהי אחריות המדינה לאכוף את החוק ולאפשר לכל עובד תנאים הוגנים. אי אפשר להטיל את האחריות על האזרח. המדינה צריכה להידרש למחדלים מסוג זה. מעבר לכך, עצם העובדה שאיום בחרם הוא זה שייצר הרתעה הוא רע בבסיסו, במקום שמה שיניע את הרשתות זה ערכים, מוסר וכמובן שמירה על החוק. על אחת כמה וכמה כשמדובר בטעויות אנוש".