יתרות המט"ח של ישראל ירדו בחודש מאי ל-199 מיליארד דולר שמהווים כ-38% מהתוצר במקומי. הירידה של כ-2.2 מיליארד דולר ביתרות מיוחסת על ידי בנק ישראל לשערוך שלהן, מה שאומר שבנק ישראל הפסיד בניהול היתרות הללו כ-2 מיליארד דולר בחודש.

כאן המקום לציין שליתרות המט"ח של ישראל יש חשיבות משמעותית שלא לומר דרמטית בקיום חיים כלכליים תקינים בעידן המודרני. בתחילת השנה ראינו את ההשפעה האפשרית של שינויים פוליטיים ועד כמה הם יכולים לגרום לבריחה של כסף החוצה, כדי להבין שהיקף היתרות האלה הוא ערובה לשמירה על יציבות בתקופות מטלטלות.

נזכיר עוד כי בחודש האחרון גברו הקולות הביקורתיים על בנק ישראל שהוא צריך להיכנס כמוכר בשוק המט"ח כדי למנוע את ההתחזקות של הדולר מול השקל ובכך למעשה לצמצם את ההשפעה האינפלציונית של הדולר וזאת במקום להעלות את הריבית. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בצעד אמיץ מאוד, מקצועי מאוד וחשוב מאוד נמנע מלהתערב במסחר במט"ח והבנק המרכזי פועל רק כממתן תנודות וזאת כדי לאפשר לשחקנים הרלוונטיים בשוק הזה להיערך לשינויים.

כשאמיר ירון נכנס לתפקידו כנגיד בנק ישראל הייתה פרקטיקה בבנק המרכזי והיא לקנות דולר ולמעשה להגן על שער החליפין. התהליך הזה יצר כר פורה לספקולנטים לפעול נגד בנק ישראל ולמעשה  לגרום להפסדים לציבור הישראלי. וזאת מעבר לתפיסה הלא בריאה שבנק מרכזי צריך להיות שחקן בשוק המט"ח.

ירון למעשה גמל את בנק ישראל מהמעורבות הפעילה בשוק המט"ח ולקח את בנק ישראל למקום מתקדם מאוד בחשיבה הכלכלית והיא למעשה יישור קו עם הפדרל ריזרב. קו שלמעשה אומר שבנק מרכזי, בהינתן שאין משבר שמחייב התערבות חריגה בכלכלה כמו משבר הקורונה, צריך לפעול כממתן תנודתיות ולא כמייצר מציאות.

עוד ב-

קרנות הנאמנות: נמשכת זרימת הכסף לקרנות הכספיות

לכתבה המלאה