נתונים מעניינים מפרסם היום בנק ישראל באשר למסחר במט"ח ברבעון הראשון של השנה. בפתח הדברים נזכיר שברבעון הראשון עלתה פרמיית הסיכון של ישראל בשל חקיקת חוקי המהפכה המשפטית והחשש מהפיכתה של ישראל למדינה עם דמוקרטיה נכה, מה שגרם ללא מעט משקיעים ישראלים לצמצם את החשיפה שלהם לכלכה המקומית ומכאן לשקל.

אם כן, ברבעון הראשון של השנה נחלש השקל מול הדולר ב-2.7% ומול האירו הוא נחלש בכמעט 5%. מחזורי המסחר בשוק המט"ח גדלו במהלך הרבעון הראשון ב-8.5% בממוצע והסתכמו בכ-11 מיליארד דולר ביום (בממוצע). 

ניתוח מאפייני הפעילות בשוק המט"ח כפי שבוצע על ידי בנק ישראל מעלה כי במהלך הרבעון הראשון של השנה יצא לא מעט כסף מישראל. מהמערכת הפיננסית יצא ברבעון הראשון 3.5 מיליארד דולר כשהמשקיעים המוסדיים הוציאו 3.3 מיליארד דולר. המגזר העסקי הוציא מישראל 1.4 מיליארד דולר.

עכשיו נסביר כי בצד רוכשי הדולר בגופים הפיננסיים הפעילות הייתה בעיקר פעילות של לקוחות ולאו דווקא רכישת מט"ח של הבנקים עצמם ואם הם כן רכשו הרי זה נועד כדי למכור במעלה הדרך ללקוחות דולרים ואירו תוך יצירת רווחים (קנו בזול ומכרו ביוקר דולרים ואירו).

המשקיעים המוסדיים לעומת זאת פועלים בשוק המט"ח בעיקר כדי להוציא השקעות מישראל ובעיקר לוול סטריט ושם בעיקר למניות הנאסד"ק. כאן צריך להיות זהירים ולהזכיר כי המשקיעים המוסדיים בישרעל סופגים מידי חודש הפקדות בהיקף ממוצע של כ-5 מיליארד שקל והם צריכים למצוא לו אפיקי השקעה. בהינתן המצב הישראל הרי שזה טבעי שהכסף או לפחות חלקו הארי יצאו לארה"ב ואירופה כחלק מפיזור הסיכונים בהשקעות וכשהסיכון בישראל גדל הרי שגם הוצאת הכספים להשקעות בחו"ל עולה.

עוד ב-

"אנשים לא בפניקה אבל מעבירים את ההשקעה לאפיקי חו"ל"

לכתבה המלאה

עכשיו נדבר רגע על צד המוכרים. מכיוון שבנק ישראל לא מכר הרי שמשקיעים זרים ענו על הביקושים האלה (ובמחירים האלה) ומכרו ברבעון הראשון קצת יותר מ-10 מיליארד דולר וזה עומד בגדול בהלימה לניתוח של השחקנים בשוק המט"ח לפיו העלייה בפרמיית הסיכון בישראל קוראת לכל הספקולנטים של העולם שמוכרים דולרים (ואירו) בשערים גבוהים או אז ההתחזקות של הדולר והאירו נבלמים וזו הנקודה בה הספקולנטים רוכשים מחדש את המט"ח וחוזר חלילה.