ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בחטיבה הפיננסית של בנק הפועלים מעריך כי האינפלציה בשנתיים הקרובות תהיה גבוהה מהיעד של בנק ישראל מה שיחייב אותו להעלות ריבית עוד לפחות פעמיים בשיעור של 0.25% כל פעם.

"מרכיבי הסכם השכר במגזר הציבורי מקטינים את הסיכון להיווצרות תהליך ספירלה של שכר-אינפלציה. ההסכם כולל תוספת שכר דיפרנציאלית ומדורגת של 11% שנפרשת למשך מספר שנים קדימה עד שנת 2027. בנוסף יקבלו העובדים מענק חד-פעמי של 6,000 שקלים וקיצור של שעתיים בשבוע העבודה שיחול בשתי פעימות.

"עליית השכר כפי שבאה לידי ביטוי בתוספות האמורות מהווה התאמה באופן חלקי על האינפלציה המוערכת לתקופת ההסכם (2020-2027), וגם אם מתעלמים מהאינפלציה בעבר, אז עליית שכר בשיעור מצטבר של 11% על פני תקופת זמן של חמש שנים היא אינה בעלת סיכון אינפלציוני מהותי. ההסכם מהווה בכך איתות חיובי למגזר העסקי, ובהתאם העלויות התקציביות שלו - כשלושה מיליארדי שקלים לשנה הנוכחית.

"עליות השכר מתמתנות, אולי בהשפעת האטה מסוימת בחלק מענפי המשק. השכר הממוצע בחודש דצמבר היה גבוה ב- 3.4% לעומת דצמבר 2021. מחסור בענפים כמו בנייה ותעשיה פועל לעליות שכר בענפים אלו. מנגד בהייטק השכר עולה בחודשים האחרונים בקצב איטי יותר" אומר בהר.

בהר מציין עוד כי מדד אמון הצרכנים ירד בחודש פברואר לרמה הנמוכה ששררה באמצע 2022. החודש בלטה הירידה במדד הציפיות שירד לרמה הנמוכה ביותר בשנה האחרונה. אנו מעריכים שהפגיעה באמון הצרכנים הושפעה מעליות המחירים במשק, עליות הריבית וירידות המחירים בשוקי ההון. האינדיקטורים לצריכה פרטית מצביעים על מגמה של התמתנות, כך לדוגמא הפדיון בענפי המשק, לא גדל ריאלית ברבעון האחרון של 2022 והרכישות בכרטיסי האשראי עלו בחודשים נובמבר-ינואר בקצב שנתי מתון של 2.2%. "אנו מעריכים כי בחודשים הקרובים תמשך הירידה בצריכה הפרטית המקומית, על רקע שחיקת כוח הקנייה של הצרכנים".

באשר לדירוג האשראי של ישראל, אומר בהר כי חברת דירוג האשראי פיץ' אישרה את דירוג האשראי של ישראל ברמה של +A עם אופק יציב. פיץ' מציינת כגורם סיכון את הצעות החוק לשינויים במערכת המשפט כגורם סיכון. שינויים אלו יכולים לפגוע בדירוג השלטון בישראל במדד שמפרסם הבנק העולמי (WBGI), נתון שמשתקלל בדירוג המדינה.

"פיץ' מציינים שבמקרים מסוימים הפחתה כזו הביאה לירידת דירוג של עד נוטץ' אחד. חברת הדירוג גם מזכירה בדוח את הרמזים לפגיעה בעצמאות הבנק המרכזי שעלו מצד חברי כנסת, ואת העמידה האיתנה של ראש הממשלה ושר האוצר לימין בנק ישראל".

שער השקל מול סל המטבעות פוחת בשיעור קל של 0.2%, אם כי בשבוע של עלייה במחירי המניות בעולם השקל נוטה בדרך כלל להתחזק. אי-הוודאות סביב הצעות החוק לשינוי במערכת המשפט מגבירה את תנודתיות שער החליפין, וסטיות התקן הגלומות נותרו גבוהות ברמה של כ- 11%. מעבר לרפורמה אנו רואים שחברות הייטק מגייסות פחות כסף מחו"ל – נתוני חודש ינואר של חברת IVC הציגו רמה של כ- 600 מיליון דולר בלבד, רמה שמחזירה אותנו לתקופה של לפני הקורונה.

"הציפיות לאינפלציה עלו והן חורגות מהיעד בשנתיים הקרובות. אנו צופים אינפלציה בשיעור של כ- 3.5% ב- 12 החודשים הקרובים, שיעור שדומה לזה שמגולם בשווקים עתה. מדדי המחירים של החודשים הקרובים יוסיפו להיות משופעים מהפיחות ומהתייקרות במחירי המזון. כפי שציינו התמתנות עליית השכר, מאותתת על אינפלציה נמוכה יותר בחצי השני של השנה" אומר בהר.

עוד ב-

לידר שוקי הון: ללא פשרה במהפכה המשפטית, השקל ימשיך להיחלש

לכתבה המלאה

לפני מספר ימים הושלמה הנפקת ענק של בנק ישראל ובהר אומר כי תשואת המק"מ לשנה שהונפק בשבוע החולף נושקת ל- 5%. "בנק ישראל הגדיל את מכסות ההנפקה בכדי לעמוד בביקושים הגבוהים. התשואה מגלמת ציפיות שריבית בנק ישראל תגיע השנה לכ- 5.25%. לאור זאת שהציפיות חורגות מהיעד נראה שהריבית תעלה גם בהחלטה הבאה (3 באפריל), וכנראה גם בזו שאחריה, במינונים של 25 נקודות בסיס כל פעם".