ויקטור בהר, מנהל החטיבה הפיננסית בבנק הפועלים, ויקטור בהר, אומר היום כי השווקים מושפעים מהלך הרוח בקרב המשקיעים, ומבחינתם זה מהווה אירוע שכרוך באי-ודאות, בלי קשר לעמדתם ביחס לרפורמה. נתוני השוק עדיין לא משקפים עלייה מובהקת בסיכון המשק.

"אנחנו נוטים להעלות את תחזית האינפלציה השנתית שלנו, זאת לאור נתונים טובים בעולם, שמגבירים את הסיכוי ליבוא של אינפלציה מהעולם, וגם שוק עבודה הדוק בישראל שיתבטא בהסכמי שכר שעומדים על הפרק. להערכתנו סביבת האינפלציה תתמתן במחצית השנייה של השנה, אך הפחתות הריבית ידחו לשנת 2024 ומכאן, ריבית בגובה של כ- 4% יכולה להישאר עמנו לאורך תקופה ארוכה".

 
בהר אומר כי המתיחות בשווקים סביב השינויים המוצעים במערכת המשפט מהווה אירוע שכרוך באי-ודאות, בלי קשר לעמדות ביחס לרפורמה. "נתוני השוק עדיין לא משקפים עלייה מובהקת בסיכון המשק: ה- CDS של ישראל עלה בכעשר נקודות בסיס, אולם מדובר עדיין ברמות נמוכות מאוד, וזה בגדר התנודתיות של הסדרה. מדדי המניות בישראל נמצאים בביצועי חסר ביחס לעולם מתחילת השנה, אולם גם במקרה זה יתכן שזה קשור לענפים המרכיבים את המדדים השונים. גם סטיית התקן של שער החליפין של השקל לא נמצאת ברמה חריגה ביחס לחודשים האחרונים".

באשר לאינפלציה אומר בהר כי "יש עוד עליות מחירים בקנה שישפיעו על מדדי המחירים בחצי השנה הקרובה. מחירי החשמל עלו בחודש ינואר וכנראה ירדו חלקית בחודש פברואר. גם במחירי המזון צפויות התייקרויות (מחירי הביצים עלו בשיעור חד של 16%) ובהמשך יעלו כנראה גם מחירי מוצרי החלב שבפיקוח. בעוד שבישראל מחירי המזון עלו בשנה האחרונה בשיעור של 4.9%, באירופה הם עלו ב- 14% ובארה"ב בכ-12%, ואנו מעריכים שחלק מהפער הזה יצטמצם בחודשים הקרובים.

"מחירי שכר-דירה צפויים אף הם להמשיך לעלות בקצב מהיר ביחס לעונתיות בחודשים הקרובים, בין השאר על רקע עדכון גובה הפטור ממס על תקבולי שכר-דירה, שנכנס לתוקפו בתחילת השנה. משרד האוצר בלם את עליית מחיר הדלק בחודש פברואר, תוך הפחתה של 33 אגורות במס הבלו על ליטר דלק. היכולת של האוצר להמשיך בצעדים כאלו היא מוגבלת, לאור היעדר תקציב מאושר, וגם לאחר אישור התקציב נראה שעליית הגירעון התקציבי תגביל את היכולת הזו.

"בטווח הארוך יותר האינפלציה תהיה תלויה בעיקר בתגובת שוק העבודה ובייחוד בהסכמי השכר שיתגבשו. אנו נוטים להעלות את תחזית האינפלציה השנתית שלנו, זאת לאור נתונים טובים בעולם, שמגבירים את הסיכוי ליבוא של אינפלציה מהעולם, וגם שוק עבודה הדוק בישראל שיתבטא בהסכמי שכר שעומדים על הפרק. אנו מעריכים עתה שהאינפלציה השנה תהיה גבוהה מ- 2.6% (התחזית האחרונה שפרסמנו)".

השכר הממוצע במשק היה גבוה בחודש נובמבר 2022 ב- 4.6% לעומת החודש המקביל אשתקד. בענפים כמו תעשייה, בינוי, מידע ותקשורת, עליית השכר גבוהה בהרבה. "אם בוחנים את עליות השכר בארבעת החודשים האחרונים ניתן לזהות עלייה חדה בתחומי השירותים כמו מסחר סיטונאי וקמעונאי ותיקון כלי רכב, שירותי תחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות. עליות השכר האלו "מתדלקות" את האינפלציה בעיקר בתחומי השירותים, והן צפויות להותיר את האינפלציה ברמה שקרובה לגבול העליון של היעד.

"הבנקים המרכזיים בארה"ב ובאירופה העלו את הריביות, ובנק ישראל צפוי להצטרף אליהם. הריבית צפויה לעלות בהחלטה זו לרמה של 4%, ואם מדדי המחירים של החודשים הקרובים יהיו גבוהים יתכן שנראה גם עליית ריבית בהחלטה שאחריה לרמה של 4.25%. אנו מעריכים שנראה את סביבת האינפלציה מתמתנת במחצית השנייה של השנה, אך הפחתות הריבית ידחו לשנת 2024.

עוד ב-

בשקט בשקט פרמיית הסיכון של ישראל זינקה - וזו רק ההתחלה

לכתבה המלאה

"להערכתנו הבנקים המרכזיים יתנו משקל גדול לגובה הריבית הריאלית הגלומה בריביות הבנקים המרכזיים, אך משקל מסוים יינתן גם לנתוני האינפלציה בפועל. בישראל לדוגמא, אנו רואים שהציפיות לאינפלציה נמצאות בתחום היעד לאורך כל העקום והן די יציבות ברמה של כ- 2.6% לשנה. בריבית של 4% מדובר על ריבית ריאלית של כ- 1.4%, שנחשבת כמרסנת ביחס למה שהורגלנו בעשור האחרון, אך לא גבוהה במיוחד ביחס לסיכוני האינפלציה שקיימים כרגע. ריבית בגובה של כ- 4% יכולה לכן להישאר עמנו לאורך תקופה ארוכה יחסית".