השוק

פסגות: השווקים תולים תקווה בהתמתנות האינפלציה

אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של בית השקעות פסגות: "הנתונים הכלכליים האחרונים, בעיקר אלו משוק הדיור, מלמדים על האטה במשק ומכאן שגם הלחץ על בנק ישראל להמשיך ולהעלות את הריבית בחדות במהלך השנה הבאה צפוי לרדת בקרוב"
מערכת ice | 
אורי גרינפלד (צילום רמי זרנגר)
האסטרטג הראשי של בית השקעות פסגות, אורי גרינפלד, פרסם את הסקירה שלו למצב הכלכלי בארה"ב ובישראל. אלו הם עיקרי הדברים: "הנתונים הכלכליים שפורסמו בארה"ב במהלך השבוע היו לרוב חלשים ואותתו על כך שההאטה שהפד מחכה לה על מנת להפחית את הלחצים האינפלציוניים כבר מעבר לפינה. בין אלו נציין את מדדי מנהלי הרכש של מרקיט המצביעים על התכווצות בפעילות עם פתיחת הרבעון האחרון של השנה והנתונים החלשים שמגיעים משוק הדיור.
בנוסף, בסוף השבוע פורסמו בארה"ב נתוני הצמיחה לרבעון השלישי, כשבמבט ראשון צמיחה של שני אחוזים ושש עשיריות נראית מעודדת לאחר שני רבעונים של צמיחה שלילית. עם זאת, במבט על פרטי התוצר לעומק מסתבר שהנתונים היו חלשים יותר מאשר השורה העליונה, כאשר המכירות הסופיות לשוק המקומי עלו בחמש עשיריות האחוז בלבד והקצב השנתי של המכירות הסופיות היה האיטי ביותר מאז שנת 2010 אם ננטרל לרגע את תקופת הסגרים בקורונה.
בשבועות האחרונים ניתן היה להבחין אולי בסממנים ראשונים לשינוי כיוון במדיניות המוניטארית בעולם כאשר הבנקים המרכזיים של קנדה ואוסטרליה, אותם בנקים שהיו הראשונים לזהות את הסכנה האינפלציונית ולהעלות ריבית הפתיעו את השווקים עם באשר העלו את הריבית באופן מתון יותר מהציפיות. האם גם הפעם קנדה ואוסטרליה יהיו הקנרית במכרה הפחם? ימים יגידו אבל אין ספק שהשווקים התייחסו למהלך כאל זריקת עידוד.
נתוני הצמיחה שהתפרסמו כאמור בחמישי האחרון הראו שהאינפלציה הנגזרת מההוצאה הצרכנית היתה נמוכה משמעותית מהצפוי ועמדה על 4.1% בלבד, זאת לעומת צפי ל-5.3%. ההבדל המשמעותי בין נתון זה לנתוני האינפלציה הרשמיים הוא שבאינפלציה הנגזרת מהצריכה נלקחים בחשבון השינויים במבנה ההוצאות של הצרכן הפרטי כך שמדובר על נתון שמלמד טוב יותר על הפגיעה בכח הקנייה של הצרכן. מיד עם פרסום הנתון תשואות האג"ח ירדו בחדות.
בישראל, הסביבה הכלכלית דומה מאוד לזו שבארה"ב (אפילו הבחירות הן בהפרש של שבוע בלבד) כך שלאירועים בשבוע האחרון יש השפעה ברורה גם על ישראל. הנתונים הכלכליים האחרונים, בעיקר אלו משוק הדיור מלמדים על האטה במשק ומכאן שגם הלחץ על בנק ישראל להמשיך ולהעלות את הריבית בחדות במהלך השנה הבאה צפוי לרדת בקרוב. השאלה המעניינת ביותר בהיבט זה היא לגבי שער החליפין. מגמת החודשים האחרונים בה הריבית בארה"ב עלתה מהר מאוד הביאה להתחזקות של הדולר מול רוב המטבעות העולם ובכלל זה גם מול השקל. בנוסף, ההאטה בענף הטכנולוגיה כמו גם הירידות בשווקים הפיננסיים תמכו גם הן בהיחלשות השקל. במידה ומגמות אלו אכן יתהפכו במהלך השנה הבאה יתכן בהחלט שגם המגמה בשוק המט"ח תתהפך והשקל יחזור להתחזק".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה