השאלה הגדולה שכולם שואלים את עצמם היא האם השווקים הגיעו לתחתית. בשבוע שעבר תיקנו השווקים ונראה שהתחילו ללבלב הערכות שהנה הגיעה התחתית ואפשר כבר להרים את הראש אבל אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות פסגות חושב מעט אחרת.

"אנחנו לא יודעים (אם השווקים הגיעו לתחתית, נ"כ). אנחנו גם לא מאמינים שאף אחד אחר יודע אלא אם ברשותו כדור בדולח. מה שבטוח זה שלכניסה של מדדים לטריטוריה דובית אין שום קשר לשאלת התחתית. בהנחה שבסופו של דבר השוק צריך לחזור לתימחור הגיוני ומותאם לסביבת הצמיחה, האינפלציה והריביות החדשה, הרי שעומק הירידות תלוי קודם כל בגובה העליות שהיו קודם לכן.

"ככל שהשוק היה מנופח קודם לכן (ובחלק מהמקומות הוא היה מאוד מנופח...) כך גם יש לו יותר לאן לרדת עד שהוא מגיע לתמחור סביר. יתרה מכך, בד"כ השוק גם עושה בדרך תיקון יתר (אובר-שוטינג) עד שהמשקיעים משתכנעים שהגיע הזמן לחזור לקנות.

"עוד מה ש(כמעט) בטוח זה שהתחתית בשווקים לא תסונכרן עם התחתית בכלכלה הריאלית. בדרך כלל השווקים לא מחכים לשיפור כלכלי כדי להתחיל לעלות אלא רק לרמזים קלים ששיפור כזה אכן צפוי להגיע. העניין הוא שכרגע המצב הכלכלי בעולם הוא עדיין טוב כאשר שיעורי האבטלה עוד לא החלו בכלל לעלות כך שאין מה לדבר על שיפור אלא רק על הרעה בסביבה הכלכלית שצפויה לבוא לידי ביטוי במחצית השנייה של השנה.

"בהתאם, או שבאורח פלא העלאות הריבית והשחיקה בהכנסה הריאלית לא יפגעו בפעילות הכלכלית או שצריך להיות הרבה יותר רע מבחינת מצב הכלכלה כדי שנוכל לצפות לשינוי כיוון בשווקים" הוא אומר.
 

עוד אומר גרינפלד כי "בהתאם לנקודה מעלה, שינוי הכיוון שבשווקים מתואם בדרך כלל עם מהלכים של תמיכה שמבוצעים על ידי מקבלי ההחלטות הכלכליים, קרי הממשלה ו/או הבנק המרכזי. אפשר להיזכר בפעם הקודמת. כלומר ב-"whatever it takes" של דראגי, בתוכניות החילוץ הממשלתיות של 2009, בהזרמות הנזילות של הפד לבנקים כדי למנוע את קריסתם או בהחלטה של טראמפ להפעיל תוכנית בסך אסטרונומי של 2.2 טריליון דולר במרץ 2020 כנקודות בהן השוק ביצע חישוב מסלול מחדש.

"מהלכים מסוג זה יוצאים לפועל כשהמצב הכלכלי מורע ומסמנים עבור המשקיעים את השיפור שצפוי להגיע. הבעיה כיום היא שמהלך מסוג זה לא נראה כרגע באופק. הממשלות הוציאו כל כך הרבה כסף במהלך הקורונה וניפחו את חובותיהן כך שהסיכוי שנראה צעדי הרחבה פיסקאליים משמעותיים נראה נמוך מאוד.
 

"מצד שני, אם המשקיעים מחכים למהלך הרחבה של הבנקים המרכזיים הרי שהם יאלצו לחכות בינתיים כי נכון לעכשיו, הפד לא יכול וגם לא רוצה לשנות כיוון. האינפלציה גבוהה מדי כדי שניתן יהיה לדבר על הקלה במדיניות המוניטארית והבריחה של ציפיות האינפלציה בטווחים הבינוניים ארוכים כלפי מעלה היא תמרור אזהרה עבור הבנקים המרכזיים ברחבי העולם שעלולים לאבד את אמון המשקיעים בהם. לכן, בהתאם לכך, לא ירידות בשווקים ואפילו לא הרעה כלכלית משמעותית תשנה את כיוון המדיניות המוניטארית".

לגבי צד הביקוש, אומר גרינפלד כי "צד הביקוש מתחיל להראות סימנים של שינוי כיוון כאשר מצד אחד החיסכון של משקי הבית ממשיך לקטון והגיע לרמה של 4.4%, הנמוכה ביותר מאז ספטמבר 2008. מצד שני, ההכנסה הריאלית הולכת ונשחקת בקצב הגבוה ביותר מאז שיש נתונים.
 

"כדי לתת לנתון הזה לשקוע נציין שמבחינת ההכנסה הריאלית, מצב הצרכן האמריקאי היום גרוע יותר מכפי שהיה אפילו ב-2008, וזה עוד לפני ששוק העבודה החל להאט. יתרה מכך, סקרי האשראי של הפד מלמדים שהבנקים הולכים ומקשיחים את תנאי האשראי הצרכני שלהם.

עוד ב-

הכלכלן הראשי של פסגות: צפו לחולשה בבורסות בשבועות הקרובים

לכתבה המלאה

"לכן, אין פלא שהצרכן האמריקאי נאלץ להגדיל את האשראי קצר הטווח שלו (בעיקר אשראי מכרטיסי אשראי) בקצב המהיר ביותר שנרשם אי פעם על מנת לנסות ולשמור על רמת החיים הנוכחית שלו. הריבית הממוצעת על אשראי כזה עמדה בפברואר (הנתון האחרון שיש) על 14.6% ומאז ריבית הפד עלתה ותמשיך לעלות כנראה גם בעתיד הקרוב. קשה לראות כיצד הביקוש לא יתכווץ בחדות בהמשך השנה ויביא להאטה נוספת באינפלציה".