גל העלייה מאוקראינה ורוסיה שהחל עם פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה מביא איתו לא מעט בעיות שצריך להתמודד איתם בזמן אפס. אחת הבעיות היא פעילות פיננסית שתאפשר לעולים לבצע פעולות בנקאיות, להפקיד את הכספים שלהם, להעביר כסף מחשבונות באוקראינה לחשבונות ביעדים שאליהם הם נמלטים.

בנק הפועלים החל בימים האחרונים בפעילות אינטנסיבית בקרב העולים החדשים. הבנק הקים מערך דוברי רוסית שיאפשר לעולים לבצע העברות כספים מאוקראינה לישראל תוך שמירה על הוראות איסור מהלבנת ההון, יאפשר להם לבצע תשלומים בישראל כשמחסום השפה לא יהווה מכשול בעיקר לאור העובדה שכל העובדים במערך החירום שהוקם יהיו דוברי רוסית.

אחד הדברים המעניינים הוא העובדה כי מספר לא מבוטל של עולים מרוסיה מגיע גם כן לישראל וכאן נוצרה בעיה חדשה והיא היכולת להוציא כסף מרוסיה ולבצע פעולות המרה מרובלים (שנמצאים תחת סנקציות) לשקלים.

מערך החירום של בנק הפועלים לא יבצע פעולות המרה של רובלים והעברות כספים כאלה אבל. התהליך הזה מעניין כי מחד הוטלו מגבלות חמורות על הוצאת כספים מרוסיה ומאידך גם אלה שנמלטים מרוסיה זקוקים לכספים כדי להימלט מאובדן שליטה של במערכה בין רוסיה לאוקראינה והמערב.

שני נתונים מעניינים עולים עוד מפעילות החירום של בנק הפועלים: הנתון הראשון הוא העובדה שהמרת רובלים לא עניינה את הבנקים בישראל לאורך השנים כי עולים חדשים שהגיעו לישראל העבירו כספים באירו, דולרים והביאו איתם כמויות קטנות מאוד של רובלים מה שהפך את הפעילות הזו "ללא מעניינת" עבור הבנקים. כעת משהוטלו סנקציות על רוסיה ועל הרובל הבנקים נתקלים בבקשות הולכות וגדלות להמיר רובלים לשקלים ומכאן לדולרים ואירו וכאן הבנק למעשה "נתקע" עם רובלים שאין לו מה לעשות איתם והוא צריך לספוג את זה לתוך המאזן שלו.

עוד ב-

בנק הפועלים: השבועות הקרובים יהיו קשים לכלכלה הישראלית

לכתבה המלאה

נתון מעניין נוסף הוא העובדה כי פליטים אינם מניסים פעילות רווחית לבנקים. כלומר הם בדרך כלל מבצעים פעולות בסיסיות שלא מניבות רווחים לבנקים ולכן בנקים אינם ששים לתת מענה בנקאי לפליטים. מערך החירום של הפועלים נותק מהחשיבה הזו ואחת ההגדרות שהוגדרו לו היא לבצע פעולות - כל הפעולות גם אם הן לא מניבות לבנק רווחים כרגע וככל הנראה לא בעתיד הנראה לעיין.