השאלה הגדולה שצריכה להישאל ונוגעת לכלכלת ישראל היא עד כמה תעלה האינפלציה בישראל. בארה"ב האינפלציה גבוהה ומקרינה חוסר שקט על השווקים הפיננסים ועל הפדרל ריזרב ומה שאפשר לעשות בארה"ב בלתי אפשרי לעשות בישראל ולכן, בעוד בארה"ב נערכים להעלאות ריבית בקצב מהיר הרי שבישראל התמונה מעט שונה.

ראש אגף כלכלה ומחקר של חברת הביטוח הראל, עופר קליין, מעריך שמדד המחירים לצרכן שיפורסם ביום שישי הקרוב, יצביע על עליית מחירים של 0.1%. "הציפיות הגלומות כרגע בשוק למדדים בשנים הקרובות גבוהות מהציפיות הגלומות בארה"ב ולהערכתנו גבוהות מידיי".

קליין אומר כי עליית המחירים בצדמבר לוקחת בחשבון את העלייה במס הרכישה, במחירי המזון וההלבשה שיקוזזו עם הירידה במחיר הדלק. "יש לציין שיש אי-וודאות בנוגע למדידה של מחירי הטיסות לחו"ל שהצטמצמו משמעותית בעקבות ההגבלות החודש. בכך תסתכם האינפלציה בשנת 2021 ב-2.6%. גבוה בהרבה מהתחזית בתחילת השנה אך בתוך גבולות יעד בנק ישראל (1% עד 3%).

"למרות הכותרות בעיתונות על עליות המחירים, התחזית שלנו ל-12 המדדים הקרובים עומדת על 1.8%, תחזית זו נמוכה משמעותית מהתחזית הגלומה בשוק האג"ח שכבר גבוהה מהציפיות הגלומות בארה"ב. להערכתנו, אינפלציה נמוכה יחסית לצד חוזקו של השקל, יאפשרו לבנק ישראל מרווח תמרון רחב. אנו צופים שהריבית בארץ לא תעלה לפחות עד הרבעון האחרון של 2022 גם כאשר נראה עליית ריבית בארה"ב".

בחודש דצמבר רכש בנק ישראל 700 מיליון דולר בשווקים, רכישה בקצב נמוך ביחס להיקפים שרכש הבנק במהלך שנת 2021. "בסיכום 2021 הבנק רכש כ-35 מיליארד דולר (56 מיליארד בשנתיים האחרונות). אנו מאמינים שבנק ישראל ימשיך וירכוש מט"ח גם ב-2022, אך לאור השיפור בשוק העבודה והציפיות הגבוהות לאינפלציה בשוק ההון, אנו סבורים שקצב הרכישות יהיה נמוך בהרבה.

עוד ב-

הגירעון ירד ל-4.5%; הכנסות המדינה ממסים זינקו בכ-24%

לכתבה המלאה

"במקביל, בנק ישראל הגיע רשמית לתקרת 85 מיליארד שקל באג"ח הממשלתיות. כפי שציינו בעבר, סיום הרכישות מגביר את הסיכוי לעליית תשואות ולתנודתיות בשוק" מסיים קליין.