הכלכלה האמריקאית צמחה ברבעון השני בקצה שנתי של 6.6%, נתון מצוין אבל נמוך במעט מהתחזיות בשווקים שצפו צמיחה שקצב שנתי של 6.7%. כאן המקום לציין שאמנם אין משמעות לצמיחה בפועל שהייתה מעט נמוכה מהתחזיות אבל עדיין, ניתן ללמוד מכך שהכלכלה האמריקאית רחוקה מהיכולת להתנתק מההרחבה המוניטרית של הפדרל ריזרב.

נתון מעניין נוסף שמתפרסם היום בארה"ב הוא תביעות דמי האבטלה החדשות שהגיעו בשבוע שהסתיים ב-21 בחודש אוגוסט לרמה של 353 אלף וזאת לעומת 349 אלף בשבוע הקודם וההערכות שמספר התביעות החדשות יגיע לרמה של 350 אלף.

תשואות האג"ח הממשלתי האמריקאי עולות בשיעור קל לרמה של 1.357% אולם בשל העובדה שהכסף לא עובר לשוק המניות הרי שההערכות הן שהסף שיוצא משוק האג"ח עובר למזומן שממתין על הגדר. ממתין למה? זו השאלה הגדולה.

אם כן, ההמתנה היא בדרך כלל לשתי התפתחויות שונות: האחת היא לצמצום רכישות האג"ח של הפד בשווקים, מה שיביא לעלייה נוספת בתשואות ואז ניתן יהיה להיכנס לשוק הזה בתשואות גבוהות יותר. והנתון השני לו ממתינים הפעילים הוא להתבהרות במישור המקרו כלכלי שיהיה סמן לביצועי החברות ברבעון השלישי והרביעי ואז ניתן יהיה להשיג, לפחות באופן תיאורטי, תשואות נאות בשוק המניות.

באשר לשוק העבודה הרי שהוא הגיע בחזרה לרמת טרום משבר הקורונה אולם החשש הוא שהתיקון הזה שברירי מידי כך שברגע שהפד יצמצם את המעורבות שלו בשווקים, יעלו הוצאות המימון של הפירמות וזאת במקביל לאינפלציה שמרימה ראש, ומשמעותה עליית מחירים לפירמות ואלה בתורם יקצצו בשכר העובדים או לחילופין יצמצמו את מצבת כוח האדם שלהם מה שבסופו של תהליך ישפיע על הצריכה הפרטית וזה החשש בשוק העבודה.