"קני רוזנברג הוא לא הדוד העשיר מאמריקה שיזרים לאל על כסף בלי סוף. הוא הזרים כבר 160 מיליון דולר ותרם את חלקו. עכשיו אל על מתייעלת וכולם צריכים לתת כתף. המדינה, העובדים וכן, גם בעל הבית" כך אמר היום גורם בכיר בעולם התעופה שמעורה היטב בעסקי חברת אל על.

הגורם הבכיר אמר עוד כי כרגע אל על נמצאת בנקודה בה היא הרבה יותר יעילה ממה שהייתה בעבר כשהסיפורים על הטייסים שעושים שירקעס כדי לקבל בתי מלון יוקרתיים ולקבל עוד שעוד שעוד טיסה כבר לא קיימים היום.

"צריך לזכור" אמר הגורם הבכיר "כדי שאל על תעבור את המשבר הזה היא צריכה להישען על שלושה אדנים: המדינה שצריכה לפצות את החברה על החלטות שגרמו לירידה של 40% בהכנסות, על העובדים שלמרות שספגו הפחתות שכר, פיטורים וחל"תים יאלצו לעבור עוד גל כזה. ובסופו של דבר על בעל השליטה שיצטרך גם הוא להזרים כסף לחברה".

על השאלה מדוע המדינה צריכה שוב לסייע לחברה לאחר שרק לפני כמה חודשים העבירה לה 200 מיליון דולר? אמר הבכיר כי המדינה קיבלה החלטה שלא לאפשר לתיירים להיכנס לישראל וזה גרם לירידה של 40% בהכנסות של החברה ולכן המדינה צריכה להעביר פיצוי על ההחלטה הזו. לא זאת אלא שהמדינה צריכה, לשיטת הבכיר, להעביר הלוואה או ערבות מדינה בעוד כ-100 מיליון דולר כדי לייצב את החברה.

"אל על נמצאת כיום בנצילות של מחצית מהכושר שלה וצריך לזכור שמתישהו הפעילות תחזור ל-100% ואז אנחנו נצטרך את העובדים שאנחנו שולחים היום לחל"ת ולכן יש גבול לכמה אפשר לפטר. אבל כן, הסיטואציה שהעובדים יאלצו לתרום עוד לטובת החברה היא הכרחית". אמר הבכיר.

מאז תחילת הגל הרביעי של הקורונה איבדה אל על הכנסות של 100 מיליון דולר. האובדן הזה נגרם, לטענת הבכיר, בגלל חוסר הבהירות בהחלטות הממשלה. "מספיק שמדברים על סגר, באל על רואים גל ביטולים וביטולי הזמנות אבל אז אין סגר וחוזרים לדבר על חיים לצד הקורונה, אבל החברה כבר איבדה את ההכנסות האלה ולכן צריך פיצוי".

יש לציין כי ההזרמה של 43 מיליון דולר על ידי רוזנברג לאל על מעוגנת בהסכם שנחתם בין החברה למדינה כשהמדינה הזרימה לחברה כ- 200 מיליון דולר רק לפני מספר חודשים. כרגע למעשה אל על נמצאת בהפרת חוזה יסודית בשל העובדה כי לא יצאה להנפקה עד לסוף חודש יולי, הנפקה שבמסגרתה היה אמור רוזנברג להזרים לקופה 43 מיליון דולר.

האמירה של הבכיר לפיה רוזנברג לא הדוד העשיר שיזרים כסף אינסופי לאל על בעייתית בשל העובדה כי הוא התחייב בפני המדינה להזרים את הכסף לחברה אם המדינה תזרים לחברה כסף (בסיבוב הקודם). המדינה, כזכור, עמדה בחלק שלה של ההסכם והזרימה את הכסף לקופת החברה.