שר האוצר אביגדור ליברמן, הודיע הבוקר כי ממשלת האחדות החליטה לאמץ את מתווה מס החברות האחיד עליו הוסכם לא מכבר בין מדינות ה-OECD בשיתוף מדינות ה-G20.

משמעות הדברים המלאה על הכלכלה המקומית טרם ברורה אבל ניתן לציין כי קונצנזוס ההערכות של העוסקים בתחום, בטח במשרד האוצר, מדבר על מצב בו חוק עידוד השקעות הון יאלץ להשתנות כך שהמס האפקטיבי שיאלצו חברות שפועלות במספר מדינות וביניהן ישראל, יעלה.

נסביר את המצב: הרקע להסכמות בין מדינות ה-OECD באשר ליצירת מס חברות אחיד ברור. חברות ענק, בעיקר התחום הטכנולוגיה, מתכננות את רישום חברות הבנות שלהן במדינות שונות כשאחד השיקולים הוא מדיניות המס המקובלת במדינה בה הן נרשמות וכך הן מורידות את המס הכולל שהן משלמות ברחבי העולם.

תכנון המס הזה עולה למדינות לא מעט כסף בשל העובדה כי הצפת הרווחים צורכי תשלום מס במדינות בהן שיעורי המס גבוהים, נמוכה מאשר הצפת הרווחים במדינות בהן מדיניות המס נמוכה וכך למעשה המס האפקטיבי שמשלמות החברות הגדולות נמוך עד כדי זעום.

ההחלטה של מדינות ה-OECD שהובלה בידי ארה"ב שהיא הסובלת הגדולה מתכנון המס הזה אומרת למעשה שמדינה יכולה לגבות מס חברות נמוך מהמינימום אך החברה תיאלץ להשלים את המס ללפחות 15% במדינת האם. כך למשל אם באירלנד תשלם גוגל 8% מס היא תוסף 7% מס בארה"ב וכן הלאה.

ההיגיון הוא כאמור לנטרל את המצב בו חברות יעדיפו לברוח למקלטי מס כי בכל מקרה הן ישלמו את הפרשי המיסוי וכך למעשה יווצר מצב שמדינות שנחשבות למקלו מס או מדינות שנהוגה בהן מדיניות מס מקלה, יעדיפו להעלות את המס כדי לא לוותר על ההכנסות שיילכו למדינות אחרות.

ברור כי המצב המיסויי הוא מורכב הרבה יותר אך מדובר במצב בו לא ניתן להמשיך במצב בו חברות עושות תעלולים שונים ומשונים כדי להימנע מתשלום מס מלא על הרווחים שלהן בעוד הן צורכות שירותים ציבוריים כאחד האדם במדינות המקור.

גורם כלכלי בכיר שמצוי בסביבת קבלות ההחלטות שנגעה לאימוץ המודל שיזם ארגון ה-OECD, אמר ל-ice כי ההחלטה של הארגון שאומצה על ידי ישראל אומרת למעשה יוקצו זכויות מיסוי למדינות השונות ויבנה מודל שכעת עמלים עליו בארגון. "בישראל אנחנו נבנה מודל שיקבע איזה חברות יכנסו למיסוי: השאלה הייתה מה יהיה המחזור שכל מדינות הצריכה יוכלו למסות אותן.

"המטרה היא להכיל את המס על חברות קטנות וכאן יש החלטה שתהיה על חברות שהרווחיות שלהן 10% מהמחזור ומעלה" אמר הגורם הבכיר.

המודל הראשון קובע למעשה כי אם נניח שחברה מרוויחה 18% מהמחזור אזי קיימת רווחיות של 8% מעל מה שמקובל ומתוך ה-8% ניתן יהיה למסות במיסוי נוסף. השאלה היא איזה אחוז מהמדינות ימסו על הרווח הנורמלי של 10%. בעיקרון ההחלטה דיברה על כך שכל המדינות יוכלו למסות בסך בשיעור של 20% את הרווח הנוסף ותהיה חלוקה בין המדינות על פי מפתח של מאיזה מדינה יוצרו ההכנסות או באיזו מדינה צרכו את השירות של אותה החברה.

הגורם הבכיר אמר ל-ice כי מדובר במפתח מורכב שעדיין לא נקבע ולא מדובר במפתח שהוא קל לחישוב ויש עליו הסכמה, אבל יגיעו להסכמה בהמשך.