השוק
חוק הרווחים הכלואים: מה פירושו וכמה זה עולה לחברות?
על חודו של קול ולאחר לא פחות מ-14 דיונים, עבר לאחרונה חוק הרווחים הכלואים ועורר סערה במשק. כמה זה יכניס לקופת המדינה ומהן המשמעויות עבור החברות? מגזין ice עושה סדר
שנה וחצי מאז ה-7 באוקטובר 2023, ועוד לא נראה אופק ממשי לסיום המלחמה. חטופים רבים טרם שבו, מילואימניקים מעטים ממשיכים בסבבים בלתי פוסקים והגירעון עודו עומד בעינו.
הגירעון בקופת המדינה עמד על 6.9% בשנת 2024, זאת לעומת 4.2% בשנת 2023 (כזכור, בסופה החלה הלחימה). בתקציב שאושר לאחרונה עבור שנת 2025, אושרה תקרת גירעון על סך 4.9% מהתוצר - שני אחוזים פחות מהשנה שקדמה לה. כיצד המדינה תתגבר על הפער?
הדרך המרכזית של המדינה להתמודד עם הוצאות הלחימה ולעמוד ביעדי התקציב שהציבה, באה לידי ביטוי בהצעת חוק "ההתייעלות הכלכלית". מטרתו העיקרית היא לייעל את המשק, לעמוד בתקרת הגירעון שהוצבה ולמזער את נזקי המשבר הכלכלי שנוצר כתוצאה מהמלחמה על ידי תיקון חוקים קיימים והכנסת הוראות חדשות.
החוק מורכב ממגוון תיקוני חקיקה אשר הוגשו לכנסת לצד חוק התקציב. ביניהם; הקפאת שכר בכירים, שינויים שונים בזכויות עובדים כמו הפחתת ימי הבראה והעלאת שיעור דמי הביטוח הלאומי, קיזוזים בתקציבי משרדי הממשלה וגם, מונח שכבש את מהדורות החדשות בסערה - חוק הרווחים הכלואים.
חוק הרווחים הכלואים הוא בין החוקים היותר שנויים במחלוקת שעברו, ולמי שפחות ברור על מי הוא משפיע וכיצד הוא עתיד להיות מיושם בפועל, בואו נעשה סדר:
הן חברות מסחריות והן אנשים פרטיים משלמים סוגים שונים של מס לממשלה. אחת הדרכים הנפוצות של בעלי הכנסה גבוהה – לרוב הכנסה פאסיבית אגב, הנובעת מהשקעות שונות בנדל"ן או בשוק ההון - לבצע תכנוני מס שייטיבו עימם היא הקמת 'חברות ארנק'.
בעצם הקמת החברה מאפשרת לבעל החברה – שהוא גם נותן השירות, להעניק את אותם שירותים שסיפק קודם לכן כעצמאי או כשכיר, אך ב"כובע" של חברה שמחויבת למיסים שונים מאשר אדם פרטי, על אף שבפועל אין כל הבדל בפעילות או באופי השירות שניתן. כך בעל החברה מוציא חשבונית כל חודש לחברה לה סיפק את השירותים (עוד כעצמאי או שכיר) ומנגד מושך שכר נמוך מחברת הארנק שהקים. בכך הוא חוסך בתשלומי הביטוח הלאומי ומס ההכנסה.
יתרת הכספים שנשארים בחברה לאחר משיכת משכורת נמוכה יחסית למחיה משמשים את אותו בעל חברה לייצור הכנסות פאסיביות נוספות על ידי השקעה בנדל"ן או מניות. כביכול, השקעות אלו לא חייבות להיות קשורות לפעילות החברה (כלומר, לשירות הספציפי בו עוסק בעל החברה).
כתוצאה מכך, רשות המיסים (ובעצם קופת המדינה) מפסידה נתח משמעותי, ועל כן נוצר חוק 'הרווחים הכלואים'. החוק כולל תיקונים משמעותיים בדרכי המיסוי וישפיע בעיקר על חברות מעטים בישראל (חברות אשר בשליטה של עד חמישה אנשים שאינם קרובי משפחה).
בין התיקונים המשמעותיים אשר נכללים בחוק; החל מהשנה יגבה מס על הרווחים הלא מחולקים. זאת אומרת שבמידה והחברה מחזיקה רווחים נצברים של מעל 750,000 אלף שקל, אשר אינם מושקעים ישירות בפעילות העסק שלה, החוק החדש יטיל מס נוסף בסך 2% על רווחים אלו. כדי להימנע מתשלום מס זה, החברה יכולה לבחור להשקיע את הרווחים בפעילות העסקית, או לחלקם כדיבידנד לבעלים.
מיסוי נוסף יחול גם על חברות עם רווחיות גבוהה. כאשר החברה היא רווחית במיוחד (בהגדרה – מציגה מעל ל-25% של רווחיות), והמרכיב המרכזי ברווחיות זו נובע מפעילות של מסחר במניות, החוק מחייב אותם בתשלום מס על הרווחים בהתאם לשיעור החזקתם בחברה.
עוד מס עתיד להיגבות על הדיבידנדים עצמם, שמתקבלים מהשקעות החברה בחברות אחרות. במידה וחברת ארנק כלשהי מקבלת דיבידנדים מחברה אחרת (כבעלת מניות של אותה החברה) 55% מסכום הדיבידנד ייחשב כהכנסה אישית של בעל השליטה, זאת אומרת שהוא יחויב במס שולי – שלא היה נגבה בעבר כאשר הדיבידנד הנ"ל היה נחשב כחלק מההכנסות השוטפות של החברה. מס זה יחול על חברת הארנק רק אם היא מחזיקה בפחות מ-10% בחברה האחרת.
לפי הערכות משרד האוצר, החוק צפוי להכניס למדינה 9.2 מיליארד שקל בשנת 2025 ו-4.3 מיליארד שקל בשנים שלאחר מכן. כמו כן, כדי להגדיל את הכנסות המדינה ב-2025 ניתנה הטבה למשך שנה למי שיבחר לפרק חברות עם רווחים בלתי מחולקים, ותשלום המס על הדיבידנד יגבה לפי שווי הנכסים בעת הרכישה ולא לפי השווי הנוכחי שלהם.
מעבר לכך, מס הרכישה בגין נכסי נדל"ן שנרכשו ע"י החברה יהיה 0.5% במקום 6%. ההטבה הזו בלבד אמורה להכניס למדינה כ-5.2 מיליארד שקל ב-2025. יש לציין כי נכון לעכשיו מהחוק הוחרגו חברות רבות, כמו למשל: חברות ציבוריות, חברות תעשייתיות, חברות יזמות בניה, וחברות הנמצאות בתוך חוק עידוד השקעות הון. זאת לצד כוונת רשות המיסים להרחבת פרשנות החוק, אשר עשויה להביא להחלתו גם על חברות ממשלתיות, עירוניות וחברות אג"ח.
העברת החוק עוררה דאגה רבה בקרב חלק מהבכירים במשק, במיוחד בנוגע להשפעתו על חברות קטנות ובינוניות. נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן (שהשתתף ברבים מדיוני הכנסת) הגיב אחרי העברת החוק: "משרד האוצר מרוקן את החברות הקטנות והבינוניות מעתודות הצמיחה שלהן, חברות כאלו עשויות להיתקע במקום בגלל התעקשות של האוצר לדכא את צמיחתן של החברות הללו בעתיד".
בנוסף ישנה השגה לגבי הערכות האוצר על ההכנסות הצפויות ממנו, שלהערכת נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שריבר, עלולות להיות מופרזות: "הרפורמה שאושרה לא תשיג את היעדים שאליהם כיוונו באוצר, וברשות המסים ואין כל סיכוי לגביה של 10 מיליארד בשנתיים הקרובות".
עוד ב-
אין ספק שהרווחים הכלואים, אשר נותרים בחברות ללא כל תכלית מהווים יעד ראוי על מנת להתגבר, ולו במעט על המשבר הכלכלי אשר פוקד את המדינה בימים אלו. במיוחד ביחס לצעדים אחרים שנשקלו ועודם על הפרק, אשר פוגעים במעמדות סוציו-אקונומיים נמוכים יותר כמו מיסוי קרנות ההשתלמות. שאלה מתבקשת היא עד כמה יעילות וחיסכון צעד זה אכן יביא, והאם הסיכון בבריחת המשקיעים ובעלי ההון להשקעה במדינות זרות אינו גובר.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
