טלטלה מרתקת עוברת על חברת התעופה הלאומית אל על - מחברה שכמעט קרסה בזמן הקורונה, הפכה לסיפור הצלחה חסר תקדים עם רווחי שיא של מאות מיליוני דולרים בשנת 2024. כעת, הגיע גם הזמן לקצור את הפירות, אבל יש מי ששם בינתיים מעצור להתלהבות הגדולה.

החברה נתקלת בקשיים מול המשקיעים המוסדיים באישור חבילת תגמול חדשה לבכיריה, כך על פי פרסום של כלכליסט. החברה מבקשת להעלות את שכרה החודשי של המנכ"לית דינה בן טל גננסיה בשיעור של 25% ל-150 אלף שקל ברוטו, להעניק לה חבילת אופציות ומניות חסומות בשווי 10.5 מיליון שקל, ולהגדיל את השתתפות החברה ברכב ל-600 אלף שקל. במקביל, היא תמשיך להיות זכאית למענק שנתי של עד 3 מיליון שקל, כשסך עלות שכרה השנתית צפויה לעלות מ-5.9 מיליון שקל ל-9.1 מיליון שקל.

במסגרת השדרוג המוצע, שכרו החודשי של היו"ר עמיקם בן צבי יעלה ב-19% ל-121.5 אלף שקל ברוטו למשרת 90%, בנוסף לחבילת אופציות ומניות חסומות בשווי 8.5 מיליון שקל והגדלת השתתפות החברה ברכב מ-400 אלף שקל ל-600 אלף שקל. עלות שכרו השנתית צפויה לעלות מ-4.2 מיליון שקל ל-7.7 מיליון שקל, כשהוא זכאי למענק שנתי בשיעור של 81% ממענק המנכ"לית. בשל התנגדות המוסדיים, נדחתה האסיפה לאישור השינויים כבר פעמיים.

כזכור, בחודש אוקטובר האחרון, בעל השליטה קני רוזנברג, שרכש את החברה ב-2020 תמורת 800 מיליון שקל, רשם כעת רווח נייר של 1.1 מיליארד שקל. מניית החברה זינקה ב-170% מאז תחילת המלחמה, והחברה אף שקלה לרכוש את השליטה בישראכרט לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל.

עוד ב-

שיבושים באל על: זו התקלה החמורה בחברת התעופה הישראלית

לכתבה המלאה

הצלחת החברה מחלחלת גם לכיסי העובדים - 555 עובדי החברה נהנו  מבונוס חסר תקדים של כ-130 מיליון שקל, המשקף כרבע מיליון שקל לעובד בממוצע. זאת בנוסף לשכרם הבסיסי הגבוה, העומד על כ-95 אלף שקל בחודש.