מושלת ניו יורק, קתי הוקול, חתמה לאחרונה על חוק "סופרפנד האקלים", המיועד לחייב את חברות הדלקים המאובנים בתשלום של עד 75 מיליארד דולר עבור זיהום שנגרם בין השנים 2000 ל-2018. הכנסות אלו מיועדות למימון פרויקטים לשיקום תשתיות שנפגעו מאירועי מזג אוויר קיצוניים.

כמה מהחברות הבולטות שעשויות להיכלל בחוק החדש של ניו יורק ולשלם קנסות משמעותיים הן ExxonMobil, Chevron, BP (British Petroleum), Shell, ConocoPhillips, Peabody Energy ועוד. חברות אלו הן בין המובילות בתעשיית הדלקים המאובנים וקשורות לשיעורים גבוהים של פליטות גזי חממה. החוק נועד להטיל עליהן אחריות ישירה לנזקים הסביבתיים והכלכליים שנגרמו כתוצאה משימוש במוצריהן.

עם זאת, מומחי אנרגיה וכלכלה מזהירים כי עלויות אלו עלולות להתגלגל לצרכנים, במיוחד למשפחות העובדות. ג'ייסון אייזק, מנכ"ל ומייסד המכון לאנרגיה אמריקאית, ציין כי "במקום לעודד חדשנות, חקיקה זו מטילה עלויות חדשות על יצרני האנרגיה, ומענישה את התעשייה שמספקת חשמל וחום לתושבי ניו יורק". הוא הוסיף כי התוצאה עלולה להיות עלייה במחירי האנרגיה, מה שיפגע במשפחות העובדות ויעודד עסקים ותושבים לעזוב את המדינה.

מנגד, תומכי החוק טוענים כי הוא יוביל לאחריות מוגברת של חברות הדלקים המאובנים ויעודד מעבר לאנרגיות מתחדשות. הם מדגישים את הצורך הדחוף להתמודד עם שינויי האקלים ולהפחית את הנזקים הנגרמים מהם.

החוק מעורר דיון ציבורי רחב, כאשר חלק מהתושבים מביעים חשש מהשפעתו על יוקר המחיה, בעוד אחרים רואים בו צעד חיוני לשמירה על הסביבה ובריאות הציבור. הוויכוח משקף את המתח בין הצורך בהגנה על הסביבה לבין הדאגה לעלויות הכלכליות שעלולות להיגרם לתושבים.

עוד ב-

המהפכה הירוקה מתעכבת? כך תעשיית הדלקים מחבלת במהלך

לכתבה המלאה

במקביל, מדינות אחרות בארה"ב עוקבות אחר יישום החוק בניו יורק, ובוחנות אפשרות לאמץ חקיקה דומה. הצלחת או כישלון החוק עשויים להשפיע על מדיניות סביבתית ברחבי המדינה.