בנק ישראל מפרסם היום (חמישי) את תחזיות האינפלציה. שיעור האינפלציה נמדד על פי השינוי השנתי במדד המחירים לצרכן, הבודק את השינוי בהוצאה הנדרשת לרכישת "סל מוצרים ושירותים" קבוע לאורך זמן. סל זה משקף את הרכב התצרוכת הממוצע של משקי הבית במדינה. מדד המחירים לצרכן משמש למדידה ולניתוח של מגמות מחירים במשק, אך גם כבסיס להצמדות שכר ותעריפים, כמו תוספות יוקר.

ציפיות האינפלציה הן תחזיות עתידיות המחושבות ממקורות שונים, בהם שוק ההון, חוזי אינפלציה, הריביות הפנימיות של הבנקים ותחזיות של מומחים כלכליים. ציפיות אלו מחושבות עבור טווחי זמן מגוונים ומשמשות ככלי מרכזי להבנת המגמות הצפויות באינפלציה ולעיצוב מדיניות כלכלית בהתאם. הציפיות לאינפלציה משוק ההון מבוססות על ההפרש בין אג"ח ממשלתיות צמודות ולא צמודות. ציפיות אלה כוללות מרכיב של פרמיית סיכון אינפלציונית (או במילים אחרות, התשואה העודפת באותן אג"ח בשל החשיפה למדד) והטיות שונות הנובעות מהבדלי המיסוי והנזילות בין סוגי האג"ח.

במבט קדימה על שנת 2024, ממוצע תחזיות האינפלציה של בנקים מסחריים וחברות ייעוץ כלכלי המוסרים לבנק ישראל תחזיות באופן סדיר, עומד על 2.7% בממוצע שנתי; המשקיעים אופטימיים קצת יותר, כשהציפיות משוק ההון לשנת 2024 עומדות על 2.5% ול-12 החודשים הבאים – 2.3%. נתוני הבנקים משקפים קצת פחות אופטימיות – הציפיות הנגזרות מהיחס בין הריביות על הלוואות או פיקדונות לא-צמודים למדד לבין אלו שכן צמודים למדד, מצביעות על אינפלציה של 2.7%, וגם היא יחסית מתונה.

עוד ב-

מיטב: "קשה להסביר ירידה בכוונות לרכישות דווקא לאחר הפסקת האש"

לכתבה המלאה

כדאי לזכור שבתחילת 2025 המע"מ צפוי לעלות באחוז אחד. המשמעות היא שמוצרים ושירותים יתייקרו בגלל המיסוי, נתון שצפוי להתבטא במדד ינואר. אם התחזיות האופטימיות לשנת 2024 יתממשו, ישראל נכנסת ל-2025 עם מחירים יחסית יציבים, כך שהשפעת עליית המע"מ על יוקר המחיה עשויה להיות מתונה יחסית. עם זאת כדאי לזכור שהעלאת המע"מ היא רק נדבך אחד בתקציב 2025, הכולל גם צמצום בשירותים לאזרח.