השוק

דיסקונט מצננים את האופטימיות: ההאטה באינפלציה – זמנית בלבד

נירה שמיר, הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט, וכלכלני מחלקת מאקרו כלכלה בבנק בסקירה השבועית על הפחתות הריבית בעולם וההפחתה הצפויה בריבית בנק ישראל

שרון בירקמן | 16/12/2024 14:51

נירה שמיר (צילום רמי זרניגר, Magma Images, shutterstock)

נירה שמיר וכלכלני מחלקת מאקרו כלכלה בבנק דיסקונט מתייחסים בסקירה השבועית למגמות בכלכלת ישראל, כלכלת ארה"ב, הפתעת הריבית בשוויץ והמצב בסין.

בנקים מרכזיים בעולם מפחיתים ריבית, בקנדה ובשווייץ הריבית הופחתה ב-50 נ"ב, בגוש האירו ב -25 נ"ב ובסין אותתו על הפחתות ריבית נוספות. השבוע צפויות הודעות ריבית בארה"ב, בריטניה ויפן, אולם, השווקים צופים כי רק הפד יפחית ריבית.

בארה"ב, נתוני האינפלציה הצביעו על המשך עליית מחירים בקצב מהיר יחסית, אולם הרכב המדד מצביע על עליה מתונה הרבה יותר במדד הוצאות הצרכנים, עליו מסתכל הפד. בדיסקונט מעריכים כי הריבית בארה"ב וגוש האירו תרד בקצב מתון והדרגתי.

בישראל, מדד המחירים לצרכן לנובמבר ירד ב-0.4%, והאינפלציה האטה לקצב שנתי של 3.4%. עם זאת, ההאטה הינה זמנית, כאשר בראשית השנה צפויה האצה ל-4%, ולאחר מכן התמתנות ל-2.4% ב-12 החודשים הקרובים.

שיפור נוסף בגירעון התקציבי עם ירידה נוספת בגירעון ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר, ל-7.7% תוצר, כתוצאה מעליה בגביית המיסים, בעוד ההוצאות מוסיפות לעלות.

בדיסקונט מעריכים כי ריבית בנק ישראל צפויה לרדת במהלך 2025 לרמה של 3.75%. עוד מעריכים בדיסקונט כי ריבית בנק ישראל לינואר 2025 צפויה לעמוד על 4.5% ושנה קדימה – 3.75%. עוד מעריכים בדיסקונט כי האינפלציה בדצמבר תעמוד על 0.1%- ותחזית האינפלציה שנה קדימה – 2.4%.

ארה"ב
מדד המחירים לצרכן ומדד מחירי הליבה עלו ב-0.3%, בדומה לתחזיות, קצב האינפלציה השנתי עלה ל-2.7% ואינפלציית הליבה נותרה יציבה ברמה של 3.3%. בניגוד למגמה בחודשים האחרונים, נרשמה עליה במחירי המוצרים, והתמתנות בקצב עליית מחירי השירותים ובקצב עליית שכר הדירה. קצב עליית המדד החודשי בשלושת בחודשים האחרונים עמד על 0.3%, קצב גבוה שאינו עקבי עם השגת יעד האינפלציה, אולם, הרכב המדד תומך בעליה מתונה יותר במדד מחירי הוצאות הצרכנים (PCE), היעד של הפד, ולכן נתוני האינפלציה, יחד עם העליה באבטלה, לא יעצרו את הפחתת הריבית.

הפד צפוי להפחית ריבית ב-25 נ"ב ביום רביעי השבוע ל-4.5%-4.25%, ולאותת על הפחתת ריבית איטית והדרגתית בשנה הקרובה. תחזיות הצמיחה והאינפלציה ל-2024 צפויות להתעדכן כלפי מעלה ותחזית האבטלה תתעדכן מטה.

גוש האירו
ה-ECB הפחית ריבית ב-25 נ"ב ל-3%, הבנק השמיט מההודעה את המשפט המתייחס לכוונתו לשמור על הריבית ברמה מרסנת דיה בכדי להחזיר את האינפלציה ליעד, ובמקביל, הבנק הפחית את תחזיות הצמיחה והאינפלציה לשנים הקרובות. הנגידה ציינה כי חברי הועדה מעריכים כי ריבית שיווי המשקל בגוש האירו נמוכה מ-3% באופן משמעותי, אולם, המסר שעלה מההודעה היה פחות דובי מהצפוי, אכזב את השווקים והוביל לעליה חדה בתשואות האג"ח הממשלתי ופתיחת מרווחים מעל אג"ח ממשלת גרמניה.

הבנק המרכזי השוויצרי הפתיע את השווקים והפחית את הריבית ב-50 נ"ב ל-0.5%, על רקע סביבת האינפלציה הנמוכה והרצון להימנע מפגיעה נוספת בכלכלה, שתיאלץ את הבנק המרכזי להפחית את הריבית לשלילית.

סין
בסיכום כינוס הפוליטביורו (כינוס המפלגה הקומוניסטית הסינית) נכללה הצהרה לגבי מדיניות פיסקלית מרחיבה בשיעור מתון, לאחר 14 שנים בהן המדיניות תוארה כזהירה, שינוי שרומז על הרחבה פיסקלית צפויה ונתמך בהצהרות נוספות על מדיניות מרחיבה בחודשים האחרונים. ההצהרה כללה התחייבות למדיניות מרחיבה שתתמוך בצריכה הפרטית, עם זאת, הממשל אינו צפוי לנקוט בצעדים מרחיבים בהיקף גדול.

הצהרה דומה ניתנה בשנת 2008, בזמן המשבר הפיננסי הגלובלי, שלאחריה ביצע הממשל הרחבה פיסקלית משמעותית, אולם, הסביבה הכלכלית הנוכחית, ובפרט, רמת המינוף הגבוהה, שונה משמעותית מהסביבה ב-2008, ולכן תגובת הממשל צפויה להיות מתונה באופן משמעותי. בנוסף, ניתנו רמזים לגבי הצורך בצעדים מוניטריים מרחיבים. הועידה הכלכלית, שכונסה לאחר מכן, תמכה אף היא בנקיטת צעדים מרחיבים ותומכי צריכה פרטית ובהרחבה מוניטרית, עם זאת, רמת הריבית הנמוכה (1.5%) מגבילים את היכולת לנקוט בהפחתת ריבית משמעותית. למרות הצהרות הכוונות, הממשל הסיני ממשיך לאכזב את השווקים ולא מוסר פרטים על ההרחבה הפיסקלית.

קצב גידול היצוא האט בנובמבר ל- 6.7%, לעומת 12.7%, בחודש הקודם, במקביל נמשכת החולשה ביבוא, שהתכווץ ב- 3.9%, חולשה המצביעה על הפגיעה בביקוש המקומי. למרות החולשה, סביר להניח כי בחודשים הקרובים תירשם התאוששות ביצוא שתיתמך בפיחות המטבע המקומי, המגדיל את האטרקטיביות של היצוא הסיני ובהיערכות לקראת הטלת מכסים על ידי ארה"ב. במקביל, הרחבה פיסקלית בסין צפויה לתמוך בגידול ביבוא.

ישראל
מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר ירד ב-0.4% (הצפי שלנו היה לירידה של 0.3%), והאינפלציה השנתית האטה מ-3.5% ל-3.4%, כאשר אינפלציית הליבה (ללא אנרגיה, פירות וירקות והתערבות ממשלתית) נותרה ברמה של 2.9%. סעיף החינוך הפתיע מטה, ירד ב-1.3% (מזה ירידה של 2.6% בחינוך קדם יסודי, על רקע עדכון שנתי שביצעה הלמ"ס), ותרם 0.07%- למדד נובמבר.

מנגד, סעיף הדיור במדד הפתיע מעלה, כאשר מחירי השכירות בחוזים מתחדשים (הרכיב המרכזי בסעיף הדיור) עלו ב-0.5%, ורשמו האצה מקצב שנתי של 2.9% לקצב מהיר מאד של 4% (קצב שלא ראינו במהלך השנה האחרונה). במקביל, מחירי הדירות, שאינם כלולים במדד, חזרו לעלות - עליה של 0.5% בחודש האחרון, וכ-7% במהלך השנה החולפת (לעומת קצב שנתי של כ-6% בחודש הקודם), קצב שלא נרשם מאז אמצע 2023.

שמיר מזכירה כי ההאטה באינפלציה הינה זמנית, כאשר בינואר צפויה האצה לקצב שנתי של 4%, לנוכח העלאת המע"מ והתייקרויות נוספות, בטרם האינפלציה תשוב ותתמתן. "להערכתנו, האינפלציה ב-12 החודשים הבאים תעמוד על 2.4%, כאשר כ-40% מזה צפויים להגיע מסעיף הדיור", היא כותבת.

כצפוי, נמשכת מגמת השיפור בגירעון התקציבי, כך שבשניים-עשר החודשים שהסתיימו בנובמבר, הסתכם הגירעון ב-150 מיליארד שקל, לעומת 166 מיליארד שקל בספטמבר 2024, ובמונחי תוצר, הגירעון ירד ל-7.7% לעומת 8.5% תוצר, בהתאמה. הירידה בגירעון ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר 24' לעומת ספטמבר 24' נובעת מגידול של כ-4% בהכנסות ממיסים. מנגד, ההוצאות המשיכו להתרחב, תוך עליה של 5.5% בהוצאות הריבית (כ-2 מיליארד שקל), והוצאות המשרדים, לרבות הוצאות מערכת הביטחון, התרחבו בכ-0.3%.

בסך הכול גביית המיסים מראשית השנה מפתיעה לטובה, עם עליה ריאלית (בניכוי אינפלציה ושינויי חקיקה) של כ-4% בסך ההכנסות, בינואר-נובמבר לעומת התקופה המקבילה אשתקד, מזה: עליה של כ-2% בגביית מיסים ישירים וכ-6% - מיסים עקיפים. יש לציין, כי מתחילת השנה חלה עליה בהכנסות ממיסים בשיעור שנתי של 17%, כאשר היקף הגביה בחודש נובמבר חזר לשיא של המחצית הראשונה של 2022. עם זאת, ההתאמות בתקציב המדינה לשנת 2025 טרם סוכמו במלואן (לדוגמא, השינוי שנעשה במהלך הימים האחרונים בנוגע למיסוי רווחים כלואים), כך שהאתגר להשגת יעד הגירעון ל-2025 עדיין לפנינו.

אג"ח ממשלתי בחו"ל
במהלך השבוע נרשמה עליה בציפיות הריבית בארה"ב לשנים הבאות, עליה שנתמכה במסרים שהעבירו בכירי הפד בשבועות הקודמים, לפיהם הפחתת הריבית תהיה הדרגתית, ובנתוני האינפלציה. השווקים מגלמים צפי לשתי הפחתות ריבית ב-2025 ל-3.85%, עליה של 15 נ"ב לעומת הציפיות לפני שבוע.

העליה בציפיות הריבית, יחד עם עליית מחיר הנפט הובילה לעליית תשואות לכל אורכו של העקום, התשואות לשנתיים ולעשר שנים עלו ב-15 וב-24 נ"ב, בהתאמה. עליית התשואות בחלקו הקצר של העקום נתמכה בעלייה בציפיות האינפלציה, ובחלקו הארוך של העקום נרשמה עליה הן בציפיות האינפלציה והן בתשואות הריאליות, עלייה שלוותה גם בעליה בפרמיית הסיכון המגולמת בעקום.

שוק האג"ח הממשלתיות בישראל
בניגוד למגמה בארה"ב ובגוש האירו, נמשכה במהלך השבוע ירידת התשואות לאורך העקום השקלי ב-3 וב-8 נ"ב לשנתיים ולעשר שנים, בהתאמה. כתוצאה, פער התשואות בין אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח האמריקאי כמעט ונסגר והגיע ל-4 נ"ב לעומת כ-40 נ"ב לפני שבוע. המגמה בשוק האג"ח הממשלתי הושפעה ממספר התפתחויות סותרות - הירידה בגירעון בחודש נובמבר, לצד עליה באופטימיות באשר לעסקה להשבת חטופים, ומנגד, עליה מחודשת במתיחות הפוליטית הפנימית, וחוסר וודאות לגבי התאמות נוספות שתבוצענה בתקציב 2025, לצורך השגת יעד הגירעון.

סחורות
מחיר הנפט עלה בשיעור חד של 4.7% על רקע נתונים המצביעים על גידול ביבוא הנפט של סין בנובמבר, לאחר התכווצות בשמונת החודשים הקודמים. בנוסף, חששות מסנקציות על יצוא הנפט של איראן ורוסיה, תמכו בעליה במחיר.

מחיר הזהב עלה ב-0.6%, למרות עליית התשואות והתחזקות הדולר, ועל רקע הפחתות הריבית בעולם.

שוק המט"ח
השקל נותר יציב לאחר מספר שבועות בהם רשם תיסוף משמעותי, בתמיכת הירידה בחששות הביטחוניים, מתחילת השנה תוסף השקל ב-0.7%, והוא אחד המטבעות החזקים בעולם.