השוק

לידר שוקי הון: מדד המחירים לצרכן יירד למרות מחירי המזון

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון מתייחסים בסקירה השבועית שלהם להכנסות המדינה ממיסים בנובמבר שהפתיעו לטובה, להרעה באמון הצרכני בישראל ותופעת הביקוש הכבוש – וכן לכלכלת ארה"ב
שרון בירקמן | 
יונתן כץ (צילום איה בן עזרי, shutterstock)
יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון מתייחסים בסקירה השבועית לתחזית המיסים לשנת 2024, מדד האמון הצרכני בישראל, ההתמתנות באינפלציה בארה"ב וצפי הריבית במדינה, וכן להורדות ריבית בעולם.   ההכנסות ממיסים בנובמבר הפתיעו לטובה, מציין כץ. בסיס מס גבוה יותר ב-2024 יקל על עמידה ביעד ההכנסות ב-2025, למרות צמצום המס הכלוא. עם זאת, חלה הרעה באמון הצרכני בנובמבר. "חשוב יהיה לראות את השיפור לאחר הפסקת האש", הוא כותב, "אך קשה לצפות לתופעת 'ביקוש כבוש' של ממש".
בלידר מעריכים כי מדד המחירים לצרכן בנובמבר צפוי לרדת ב-0.3% (עם נטייה ל-0.2%-) בשל ירידה חדה במחירי טיסות, פירות וירקות, הבראה ונופש. מנגד, מחירי המזון עלו.
מגמת ההתמתנות באינפלציה בארה"ב נעצרה על קצת מעל היעד. בלידר מעריכים כי תוואי הורדת הריבית ב-2025 צפוי להיות מאד מתון.
מבחינת שוק האג"ח, בלידר ממשיכים לצפות לשלוש הורדות ריבית ב-2025 ורואים ערך באפיק השקלי הארוך, וכן צופים כי פער התשואות מול ארה"ב צפוי להימחק.   תחזית הריבית של לידר ל-3 חודשים הקרובים עומדת על 4.5% ו-.3.75% ל-12 חודשים. תחזית האינפלציה של לידר עומדת על 0.1% ל-3 חודשים ו-2.3% ל-12 חודשים.  
תקציב 2025 יתחיל עם הערכת חסר במיסים הגידול בהכנסות ממיסים ממשיך להפתיע לטובה. הגירעון המצטבר שנה אחורה עד נובמבר ירד ל-7.7% תוצר מ-7.9% לפני חודש ו-8.5% לפני חודשיים. הוצאות הממשלה עלו ב-24.5% מתחילת השנה (7.5%בנטרול הוצאות בגין המלחמה) לעומת גידול של 8.9% בהכנסות.
ההכנסות ממיסים בנובמבר הפתיעו לטובה ועלו ב-20% לעומת נובמבר אשתקד במונחים ריאליים בשיעורי מס אחידים, אך בסיס המס בנובמבר 2023 היה מאד נמוך עם פרוץ המלחמה. לעומת נובמבר 2022, גביית המס בנובמבר 2024 נותרה יציבה ריאלית. בכול זאת, גביית מס של 36.5 מיליארד שקל בנובמבר, תוך כדי הסלמה בצפון בחודש הקודם וחודש עם ריבוי חגים בהחלט מהווה הפתעה חיובית.  
ייתכן שתחזית המיסים של האוצר ל-2024 (אשר מהווה בסיס לתחזית ל- 2025) נמוכה מדי ועשויה להתעדכן כלפי מעלה. לפי התחזית הנוכחית, ההכנסות בדצמבר 2024 אמורות לרדת ל- 32.4 מיליארד בלבד, זאת לעומת 35.3 מיליארד בדצמבר 2022 ו- 33.3 מיליארד בדצמבר 2023.  
באוצר צופים עודף גבייה ב-2024 של בין 4 ל-5 מיליארד שקל, מה שצפוי לקזז את גביית החסר מהפשרה ברווחים הכלואים (הוצאת חברות תעשיתיות ובינוי). על כך כותב כץ כי "תחזית מיסים שמרנית מחזקת את ההערכה שלא צפויה חריגה משמעותית בגירעון ב-2025, אם בכלל".  
האם צפויה תופעת "ביקוש כבוש" ב-2025?
מסתמנת הרעה באמון הצרכני בנובמבר. מדד האמון הצרכני של הלמ"ס ירד לשפל של 30 נקודות בנובמבר מ-27- באוקטובר ו-26- בממוצע של 2024 עד כה. חלה ירידה בעיקר ברכיבים לגבי "המצב הכלכלי במדינה בשנה הקרובה" ו"הכוונה לבצע רכישה גדולה בשנה הקרובה". אם כן, לא צפוי לחץ לעליות מחירים (מכיוון הביקוש) במוצרי בני קיימא, רהיטים ומכוניות. גם מדד האמון של פועלים מצביע על חולשה, אם כי הירידה מתונה יותר, כנראה בגלל שמדד זה לא כולל רכיבים לגבי "מצב המדינה", רק "מצב משקי הבית".  
ההסלמה בצפון העיבה על האופטימיות הצרכנית בנובמבר וסביר להניח שיחול שיפור מסוים בדצמבר, אם כי המשך העימות בעזה צפוי להמשיך להעיב על מצב הרוח הצרכני. לפי סקר הלמ"ס, עיקר הלחץ לעליות מחירים בשנה הקרובה צפוי להיות בענף המזון (72% נטו). לעומת זאת, בענפי המסחר צופים פחות לחץ לעליות מחירים יחסית לסקר של יוני (54% לעומת 63%).   הייסוף החד בשקל (והפסקת האש) התרחש במחצית השנייה של החודש ויתכן שלא הספיק להשפיע על הסקר. בנוסף, לאור הציפייה להעלאת המע"מ באחוז, לא מפתיע שחברות מדווחות על צפי לעליות מחירים.  
הנגיד התבטא (בכנס בשבוע שעבר) לגבי אי הוודאות סביב כוחות האינפלציה קדימה, בין ההקלות במגבלות ההיצע מצד אחד, וגידול בביקוש מאידך (ביקוש כבוש) עם סיום המלחמה. בשלב זה, מדד האמון הצרכני הירוד לא מבשר על עודף ביקוש במשק.  
"לפי הערכתנו, לאחר עלייה מסוימת בביקושים בטווח הקצר, השפעת השחיקה בכוח הקנייה של הציבור עקב צעדי התקציב תפעל למתן את הצריכה. בנוסף, סביר להניח שתופעת 'ביקוש כבוש' תתרכז בנסיעות לחו"ל ולא בשוק המקומי", כותב כץ.  
ארה"ב: ההתמתנות באינפלציה נעצרה
נתוני האינפלציה של חודש נובמבר תאמו את הציפיות המוקדמות (0.3% גם בליבה וגם בסך הכול האינפלציה). אינפלציית הליבה נותרה על קצב שנתי של 3.3% ולמעשה הפסיקה לרדת מחודש יוני.  
גם מחירי המוצרים ליבה (goods) וגם מחירי השירותים עלו ב-0.3% בנובמבר. מחירי מכוניות יד שנייה עלו ב-2.0% לאחר עלייה של 2.7% בחודש הקודם. מחירי המזון עלו ב-0.4% לאחר עלייה של 0.2%. מחירי השכירות התמתנו ועלו ב-0.2% בלבד לאחר 0.4% בחודש הקודם. מדובר בהתפתחות חיובית בשל המשקל הגדול במדד (24%).  
מדד מחירי התפוקה של מוצרים סופיים (PPI) עלה מעל הציפיות כאשר מדד הליבה האיץ ל-3.4% בנובמבר מ-3.1% באוקטובר (הצפי היה ל-3.2%). סביבת האינפלציה הבסיסית התייצבה סביב 3%+. כץ מציין כי מדובר בסביבה גבוהה יחסית ליעד של הפד.  
סימני חולשה בשוק העבודה: מספר דורשי העבודה החדשים בשבוע האחרון עלה ב-17 אלף איש ל-242 אלף, רמה גבוהה יחסית. מספר דורשי עבודה מתמשכים עלה ב-15 אלף ל-1.88 מיליון (גם רמה גבוהה). בלידר מסבירים כי הפד צפוי להוריד את הריבית ביום רביעי. יחד עם זאת, כל עוד סביבת האינפלציה נותרה מעל היעד, הפד יתקשה להמשיך להוריד את הריבית. לעומת זאת, בשבוע האחרון, ה-ECB  הוריד את הריבית ב-0.25% ל-3.0%, קנדה הורידה ב-0.5% ל-3.25% ושוויץ הורידה ב-0.5% ל-0.5%. "הקלה מוניטרית בעולם תקל על הורדת ריבית בישראל", כותב כץ.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה