השוק

לידר שוקי הון: למרות הצמצום בתמיכות, לא תהיה העלאת שכר

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון מתייחסים בסקירה השבועית שלהם להשפעת השינויים הגיאופוליטיים בישראל. הצמצום בתמיכות הממשלתיות בעוד כחצי שנה, צפוי למתן את קצב עליית השכר. התחזקות השקל תמתן את האינפלציה
שרון בירקמן | 
יונתן כץ (צילום איה בן עזרי, shutterstock)

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון מתייחסים בסקירה השבועית שלהם להתמתנות הצפויה בשוק העבודה בישראל בעוד כחצי שנה ולהשפעתה על ריבית בנק ישראל, מחירי השכירות והאינפלציה.

הפסקת אש תומכת בהתמתנות באינפלציה
הפסקת האש תומכת בשקל חזק, חזרת חברות התעופה לישראל וצמצום בתמיכות הממשלתיות. "אנו צופים אינפלציה של 2.5% שנה קדימה", כותב כץ.
חברות פיץ ומודי'ס חוששות מהמשך הלחימה, גם מול איראן, ומבעיות פנים ישראליות.
בנק ישראל עשוי להוריד את הריבית 2-3 פעמים ב-2025 החל מרבעון ב'.
משרד האוצר שומר על קצב הגיוס השבועי של 3.5-4 מיליארד שקל וכנראה צופה גירעון סביב 7.5% על רקע הכנסות ממסים גבוהות יחסית.
בארה"ב אינפלציית הליבה מאיצה מעט ומכלול הנתונים מצביעים על המשך התרחבות. החלטת הריבית הקרובה תושפע מנתוני התעסוקה השבוע.
באירופה אינפלציית הליבה נותרה יציבה על 2.7% זה שלושה חודשים. ה-ECB צפוי להוריד את הריבית ב-0.25% בדצמבר.
שוק האג"ח: האינפלציה הנמוכה וההקלה המוניטארית תומכות באפיקים השקליים הארוכים.
צפויה אינפלציה של 2.5% שנה קדימה
לאחר יישום הפסקת האש, ובתקווה והיא תימשך, ניתן להעריך מחדש את ההשלכות על סביבת האינפלציה במבט על השנה הקרובה.
רמת הביקושים במשק והצריכה הפרטית
בעוד מספר חודשים (כחצי שנה מהיום) ייפסקו מרבית התמיכות הממשלתיות עבור מפוני הצפון. תהליך דומה התרחש עם מפוני הדרום, כמובן רק כאשר ניתן יהיה לחזור למבנים ראויים למגורים. בלידר מעריכים כי הצמצום הניכר בהעברות הממשלתיות יביא להתמתנות הביקוש וגם יגדיל את מספר מחפשי העבודה במשק. "קצב עליית השכר יתמתן. שוק עבודה פחות הדוק, עם גידול במספר מחפשי העבודה יקטין את הלחץ לעליית שכר במשק (בנוסף להקפאת השכר הציבורי)", מציין כץ.
חלק מהמגבלות בצד ההיצע יוסרו. גם אם לא מדובר על השפעה מיידית, בלידר מעריכים כי בטווח של חצי שנה (ואולי פחות), מרבית חברות התעופה יחזרו לפעול בישראל, מה שיוריד את מחירי הטיסות אשר עלו ב-11% שנה אחורה (לפי הלמ"ס). "אנו מניחים ירידה של 6% שנה קדימה במחירי הטיסות", כותב כץ.
מגבלות נוספות כגון בתחום התפוקה החקלאית בצפון יוסרו. צפוי גידול הדרגתי בפועלים הזרים. יחד עם זאת, צמצום ביבוא מטורקיה (חרם) לא ישתנה במהירות, מה שמייקר את תשומות הבנייה ומוצרים נוספים. בעיית החות'ים לא נפתרה ומחירי ההובלה הימית עדיין גבוהים.
בלידר מעריכים כי לא צפויה תופעה גורפת של "ביקוש כבוש" (למעט בנסיעות לחו"ל), כפי שהיה ביציאה מהקורונה. "המשך הלחימה בעזה ומצב רוח לאומי ירוד לא יתמכו בתופעה של binge consumption", כותב כץ ומציין כי בחודשים האחרונים מסתמן קיפאון בצריכה (לפי הרכישות בכרטיסי אשראי).
התחזקות השקל תמתן את האינפלציה
שע"ח (הגורם היותר בעייתי לחיזוי): השקל כבר הגיב בציפייה להפסקת אש עם ייסוף של 2.8% מול סל המטבעות בשבועיים האחרונים. הנטייה בלידר הינה להניח ייסוף מתון בשקל, "אך מטעמי זהירות הנחנו יציבות", ציין כץ. עוד כתב כץ כי "קשה לדעת איך יתפתחו התהליכים החברתיים והפוליטיים ובאיזו מידה נחזור לתסיסה החברתית אשר אפיינה את שנת 2023 עד המלחמה".
מחירי הסחורות
הסכם הפסקת האש כבר הביא לירידה במחירי הנפט בעולם ונדמה שגורמי המאקרו יתמכו בהמשך המגמה, כולל מדיניותו של טראמפ לעידוד הפקת אנרגיה מזהמת (בניגוד לביידן). מטעמי זהירות בלידר מניחים יציבות.
לא ברור איך מדיניותו של טראמפ לגבי מלחמת הסחר תשפיע על מחירי היבוא של ישראל. בלידר מעריכים כי סביר להניח שטראמפ ידרוש מישראל לצמצם את היבוא מסין לטובת יבוא יקר יותר מהמערב.
עוד כותב כץ כי "הלחץ לעליית מחירי השכירות לא ממש ישתנה". מצד אחד, חלק גדול מהמפונים יחזרו לבתיהם בשנה הקרובה, מה שיצמצם את הלחץ על שוק השכירות במרכז. יחד עם זאת, לא צפוי פתרון למחסור של עובדים בקלות, כך שמספר סיומי הבנייה ימשיך לפגר אחרי הגידול בביקוש. בנוסף, בעוד כ-6-9 חודשים שוק השכירות עבור תיירים מחו"ל עשוי להתאושש חלקית. בלידר מניחים כי סעיף הדיור (הראשי) צפוי לעלות ב-3.8%.
עוד מעריכים בלידר כי צעדי הממשלה לצמצום הגירעון לא יתבטלו. "לפי החישוב שלנו צפויה השפעה של 0.6% על האינפלציה ב-2025. בנוסף, צפויה התייקרות במחיר המים וכנראה גם במחירי החשמל", כותב כץ. עוד העריך, כי סביבת אינפלציה נמוכה (forward looking) תתמוך בהורדת ריבית בנק ישראל, החל מרבעון ב' 2025.
תמיכת בנק ישראל במדיניות הפיסקאלית תקל על הורדת ריבית
לא היו הפתעות בהחלטת הריבית (אי שינוי) או בהודעה המוניטרית. "מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות", זה אותו משפט במשך יותר משנה.
בלידר מציינים כי קצב האינפלציה (3.5%) עדיין גבוה מהיעד וצפוי להאיץ בתחילת 2025 בשל צעדי הממשלה. הצמיחה ברבעון הרביעי נראית חלשה יותר ("אינדיקטורים מעורבים") יחסית לרבעון השלישי. שוק העבודה מוסיף להיות הדוק עם התמתנות מסוימת, וגם קצב עליית השכר התמתן.
בנק ישראל מבחין בהאצה בהיקף גיוסי הייטק מחו"ל, קצב של 3.4 מיליארד דולר ברבעון ד' (לפי נתונים עד אמצע נובמבר).
עוד כותבים בלידר כי חשוב להדגיש שבנק ישראל מבטא תמיכה במדיניות הפיסקלית לשנת 2025 "שהיא בהתאם להמלצות בנק ישראל". מדובר במשפט משמעותי. "אישור התקציב בממשלה מהווה צעד משמעותי, אך חשוב לשמור בהמשך תהליך החקיקה על המסגרת שאושרה בממשלה". כץ עריך כי העובדה שבנק ישראל סבור שהמסגרת הפיסקלית ב- 2025 מספיק מרסנת וסבירה, מהווה גורם אשר שיתמוך בהקלה במדיניות המוניטרית.
כץ מציין כי בטווח הקצר צפויים שני מדדים שליליים, נובמבר (0.2%-) ודצמבר (0.2%-, עם נטייה ל-0.3%-), זאת בהשפעת הייסוף החד בשקל, ירידה עונתית במחירי הטיסות, ירידה (סוף סוף) במחירי הירקות (עגבניות בפרט) וירידה של 1.1% במחירים הדלקים מהיום.
ארה"ב: האינפלציה ממשיכה להיות "דביקה"
מרבית הנתונים בשבוע האחרון היו חיוביים: באוקטובר, ההכנסה הפנויה עלתה ב-0.6% (הצפי היה ל-0.3%) והצריכה הפרטית עלתה ב-0.4%, בהתאם לציפיות. אינפלציית הליבה PCE עלתה ב-0.3% (בהתאם לצפי) וב-2.8% שנה אחורה (האצה מ-2.7%). אינפלציית הליבה PCE הפסיקה להתמתן ולמעשה מאיצה מחודש יולי (מ-2.6%).
מדד האמון הצרכני (conference board) עלה ב 3- נקודות בנובמבר (מהנתון המקורי), עם שיפור בציפיות לגבי שוק העבודה. הציפיות לכניסה למיתון ירדו לשפל.
מספר דורשי העבודה החדשים ירד באלפיים איש ל-213 אלף, אך מספר דורשי העבודה המתמשכים ממשיך להיות גבוה (מעל 1.9 מיליון איש).
מספר הבתים בתהליך מכירה (pending home sales) עלה ב-2% באוקטובר לאחר עלייה של 7.5% בחודש ספטמבר.
באוקטובר ההזמנות של מוצרי בני קיימא עלה ב-0.2% (פחות מהצפי של 0.5%), אך הנתון של ספטמבר תוקן כלפי מעלה ל-0.4%- מ-0.8%-.
עד החלטת ריבית הפד הבאה (18.12) יתפרסמו נתוני התעסוקה של נובמבר (ביום שישי) ומדדי מנהלי הרכש ISM. "נתוני אינפלציה (דביקים) לא תומכים בהורדת ריבית בהחלטה הקרובה", ציין כץ.
אירופה: לחצי אינפלציה במחירי השירותים
בנובמבר, סך הכול האינפלציה האיצה ל-2.3% (שנה אחורה) מ-2.0%, ואינפלציית הליבה שמרה על קצב של 2.7% זה החודש השלישי ברציפות. מחירי השירותים עלו ב-3.9% (התמתנות קלה מ- 4.0% באוקטובר). בגרמניה, המסחר הקמעונאי ירד ב-1.5% באוקטובר (הצפי היה ל-0.5%-).
בלידר מעריכים כי צפויה הורדת ריבית של 0.25% בלבד על ידי ה-ECB ב- 12 בדצמבר ולא 0.5% כפי שצופים חלק מהאנליסטים.
מלחמת הסחר מתקרבת, כותבים בלידר, "אך יתכנו פשרות בין ארה"ב וסין, כפי שהיו בקדנציה הראשונה של טראמפ". המינוי של Besset לשר האוצר (בעד יציבות כלכלית ושליטה באינפלציה), התקבל בחיוב על ידי השווקים ותמך בירידת תשואות.
מעניין לראות איך סין "כבשה" את שוק הרכבים בעולם, בעיקר רכבים חשמליים. בשנה שעברה סין ייצאה 1.7 מיליוני רכבים חשמליים, 50% יותר מגרמניה. הסינים מסבסדים את ענף הרכב החשמלי בהיקף מצטבר מוערך של 230 מיליארד דולר מאז 2009 . טראמפ הודיע על כוונתו להטיל 25% מכס על היבוא מקנדה ומקסיקו ותוספת של 10% על היבוא מסין. רבים סבורים שמדובר בטקטיקה של משא ומתן.

תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה