בתאריכים 24 ו-25 בנובמבר 2024 התקיימו דיוני הוועדה המוניטרית של בנק ישראל שדנה בקביעת שיעור הריבית על בסיס תמונת מצב כלכלית עדכנית. הדיונים נערכים בגישה דו-שלבית, הכוללת פורום רחב שבו נדונים התנאים הכלכליים הרחבים ופורום מצומצם המתמקד בשיקולי מדיניות ההצבעה הסופית.

במהלך הדיונים הוועדה התמקדה בהשפעות המצב הגיאופוליטי המתמשך, המלחמה, וכן בהתפתחויות הכלכליות כמו האינפלציה, שוק העבודה, שוק הדיור והמגבלות הפיסקליות. חברי הוועדה העריכו שהריבית הקיימת מספקת יציבות ומפחיתה את אי הוודאות הכלכלית.
השפעות המצב הגיאופוליטי
המלחמה המתמשכת הובילה לאי ודאות שפגעה ביכולתה של הפעילות הכלכלית את לחזור לרמת הפעילות טרם המלחמה. התמשכות אי היציבות והתלות בשינויים בשוקי האנרגיה ובשוקי המט"ח משקפות מציאות של שינויים בקצב ההתאוששות.

באינפלציה נרשמה עלייה ל-3.5% ב-12 החודשים האחרונים, מעל הגבול העליון של היעד, אך ישנם סימנים לכך שהמגמה צפויה להתמתן במהלך המחצית השנייה של 2025.

הצמיחה במשק: תמונה מעורבת אך עם סימני התייצבות
לאחר צמיחה של 0.3% ברבעון השני, ברבעון השלישי של 2024 התרחב התוצר במשק הישראלי ב-3.8%. עם זאת, הפער מהצמיחה האורכית ארוכת הטווח מוסבר בעיקר על ידי מגבלות בשוק העבודה, מחסור בעובדים והיעדרויות בעבודות מילואים. למרות הסביבה המתוחה, הצריכה הפרטית צמחה ב-8.6% ברבעון השלישי

שוק העבודה והדיור
על אף הירידה הקלה בשיעור המשרות הפנויות, שוק העבודה עדיין מתמודד עם מגבלות כמו מחסור בעובדים וחוסר יציבות באזור הצפון בעקבות המצב הביטחוני. השכר ממשיך לעלות, אך בקצב מתון.

גם שוק הדיור נמצא במצב של אי ודאות: מחירי הדירות מראים התמתנות, וקצב העלייה השנתי במחירים ירד ל-6.1%. נטילת משכנתאות בסך 6.9 מיליארד שקל בחודש אוקטובר מצביעה על שינויים בדפוסי הצריכה של הציבור.

ההשפעה הפיסקלית ושינויים בתקציב המדינה
הגירעון לשנת 2024 נקבע על 7.7% מהתוצר לאור הרחבת תקציב הממשלה ב-33 מיליארד שקל; שיעור הגירעון המתוכנן בשנת 2025 עומד על 4.3%. המסגרת כוללת גם רזרבה מיוחדת בסך חצי אחוז תוצר למקרה של הסלמה מתמשכת במצב הביטחוני. בנק ישראל מדגיש כי יש להבטיח את המשכיות המסגרת התקציבית.

המצב הכלכלי בעולם
במהלך הדיון נבחנו גם מגמות בכלכלה הגלובלית. בארצות הברית נמשכה עלייה במגזר השירותים, בעוד בגוש האירו נרשמה ירידה בשוקי הצריכה, המצביעה על ציפיות להתכווצות בפעילות. הסחר הגלובלי רשם עלייה של אחוז אחד, אך המגמות עדיין לא יציבות. מחיר הנפט ירד בתקופה האחרונה, ותשואות האג"ח הממשלתיות גם הן מצביעות על ירידות משמעותיות.

המגמות הגלובליות, יחד עם הירידה בתשואות האג"ח ותנודתיות השוק, השפיעו על החלטות המדיניות המוניטרית של הוועדה.

עוד ב-

כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי על 4.5%

לכתבה המלאה

הוועדה הדגישה כי המיקוד במדיניות המוניטרית כעת הוא ביציבות המחירים, הפחתת אי הוודאות הכלכלית ושמירה על שווקים פיננסיים יציבים. תוואי הריבית יותאם בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה ולשינויים בפעילות הכלכלית. בסיכום הדיון, הוחלט להשאיר את שיעור הריבית על 4.5%.