הלוואה מסתורית של 103 מיליון דולר, ללא ריבית וללא מועד פירעון, עומדת במרכז פרשה שמעלה סימני שאלה לגבי אופן רכישת השליטה בחברת התעופה הלאומית אל-על. מסמכים משפטיים שהוגשו באחרונה בניו יורק חושפים כיצד כספים שהושגו לכאורה במרמה מחברות ביטוח בריאות אמריקאיות שימשו למימון העסקה, ומצביעים על חשד שקיים בעל שליטה סמוי בחברה.

בספטמבר 2020, כשאל-על עמדה על סף קריסה בשל משבר הקורונה, הופתעו הישראלים לגלות שהחברה נרכשה תמורת 107 מיליון דולר על ידי אלי רוזנברג, תלמיד ישיבה בן 26. על פי דיווח בדה מרקר, רוזנברג הצעיר מימן את העסקה באמצעות הלוואה שקיבל מאביו, קני רוזנברג, שבעצמו קיבל הלוואה של 103 מיליון דולר משותפו העסקי, דריל הגלר. רוזנברג האב לא היה אזרח ישראלי באותה תקופה ובהתאם להוראות מניית הזהב ותקנון אל-על, לא יכול היה להיות בעל השליטה בחברה.

קני רוזנברג קיבל אזרחות ישראלית רק במאי 2021 ולאחר מכן הפך לבעל השליטה באל-על והצטרף לדירקטוריון החברה. שישה ימים לאחר מכן צורף לדירקטוריון אל-על גם הגלר.

תביעה שהגישה התובעת הכללית של מדינת ניו יורק עשויה לשפוך על הפרטים שמאחורי המימון. על פי כתב התביעה, הגלר העביר לרוזנברג האב 103 מיליון דולר כהלוואה. מקור הכסף, לפחות בחלקו, כך על פי כתב התביעה, הוא בתרמית ביטוח שביצעו לכאורה הגלר ורוזנברג ברשת בתי הדיור המוגן Centers for Care שבבעלותם המשותפת. זאת, באמצעות עסקאות בעלי עניין וללא חוזים המסדירים את טיב השירותים היקפם. 
התביעה הוגשה כנגד רשת בתי הדיור המוגן ובעלי מניותיה, רוזנברג האב והגלר. השניים ביקשו באוגוסט מבית המשפט כי שמותיהם יימחקו מכתב התביעה. הבקשה נדחתה.

על פי כתב התביעה, השניים העבירו 83 מיליון דולר מכספי הביטוח הרפואי (ארצואבקייד ומדיקייר), שנועדו לטיפול בקשישים למימון עסקאות פרטיות, ביניהן רכישת אל-על. התביעה משרטטת תמונה קשה של הזנחה חמורה שנגרמה לקשישים שהתגוררו בדיור המוגן עקב הסטת הכספים. 

מבנה המימון המוזר מעלה חשד שהגלר עלול להיות בעל שליטה סמוי באל-על. הגלר עצמו העיד בשבועה כי ההלוואה שהעניק לרוזנברג נעדרת מאפיינים בסיסיים של הלוואה מסחרית: ללא ריבית, ללא מועד פירעון, ללא לוח סילוקין, ללא תיעוד בכתב וללא ביטחונות. לשם השוואה, ההלוואה בגובה 109 מיליון דולר מקני רוזנברג לבנו באמצעותה נרכשו מניות אל-על, היתה ל-25 שנה בריבית של 2% לשנה. הלוואה זו היתה אמורה להיפרע בתשלום אחד בתום התקופה. במילים אחרות, ההלוואה מהגלר לרוזנברג האב נראית פחות כמו הלוואה ויותר כהשקעה סמויה במניות החברה. 

החשד שהגלר משמש בפועל כאחד מבעלי השליטה באל-על מתעצם נוכח מעמדו בחברה, הזהה לחלוטין לזה של רוזנברג האב. שניהם מכהנים כסגני יו"ר החברה, מקבלים שכר חודשי זהה בגובה 50 אלף שקל ונהנים מהטבות זהות של כרטיסי טיסה בשווי 100 אלף דולר בשנה. קשה למצוא תקדים בחברה ציבורית בישראל שבה דירקטור ללא מניות זוכה למעמד זהה לבעל השליטה.

אם אכן הגלר, שאינו אזרח ישראלי, הוא בעל שליטה סמוי, הרי שמבנה ההלוואה נועד לעקוף את הדרישה ולחסוך מהגלר את הצורך לעבור את הבדיקות המקיפות של רשות החברות והשב"כ. בנוסף, זוהי הפרה של הוראות מניית הזהב ותקנון אל-על. 

אם רוזנברג והגלר יורשעו בניו יורק, הם עלולים להיות חשופים לחקירת הלבנת הון בישראל. העונש המרבי במקרה כזה הוא עשר שנות מאסר או קנס של 4.5 מיליון שקל. התביעה גם עלולה לסכל את יכולתו של רוזנברג לעבור בדיקת "פיט אנד פרופר" הנדרשת מבעלי שליטה במוסדות פיננסיים.

עוד ב-

אל על וישראכרט בפגישה דרמטית: עסקת המיליארדים יוצאת לדרך

לכתבה המלאה

אל-על עצמה נמצאת בתקופת שגשוג. מניית החברה זינקה ב-229% ב-12 החודשים האחרונים. שווי ההחזקות של רוזנברג, שהשקיע באל-על כ-514 מיליון שקל, מגיע כיום ל-417 מיליון דולר.