הדולר התחזק בשיעורים משמעותיים מאז מתקפת הטילים של איראן ועם התגברות החששות כי ישראל תתקוף בחזרה, מה שיביא לתקיפה איראנית נוספת וחוזר חלילה. תהליך כזה עלול להביא להתחזקות מואצת של הדולר ואז נשאלת השאלה: מה בנק ישראל עושה - אם בכלל - במצב כזה.

ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בחטיבה העסקית של בנק הפועלים מעריך שהתגובה של בנק ישראל תהיה דומה לתגובה של הבנק המרכזי בתחילת המלחמה, כלומר אספקת נזילות שתחזיר את הביטחון של המשקיעים ותפחית את גורם הלחץ מהשווקים וזה נתון חשוב.

"בשבוע החולף ראינו החרפה של המצב הביטחוני, שכללה מטח של טילים מאיראן, לחימה של כוחות קרקע בדרום לבנון ופיגוע קשה ביפו. השווקים הגיבו להתפתחויות, מחיר חבית נפט מסוג ברנט זינק מ-72 דולר בתחילת החודש ל-78 דולר, השקל פוחת לכ-3.80 מול הדולר (פיחות של 2.4% מתחילת החודש), ופרמיית סיכון המדינה בשווקים עלתה לכ-180 נקודות בסיס (לעשר שנים).

"כרגע לא מתנהל משא ומתן מול החמאס, וקיימת אי-וודאות גבוהה לגבי מועד סיום המלחמה. השווקים הפיננסיים וחברות דירוג האשראי משקללים את אי-הוודאות הזו בתמחור החוב של מדינת ישראל ודירוג האשראי שלה" כותב בהר.

"חברת דירוג האשראי S&P הפחיתה אף היא את דירוג החוב של מדינת ישראל, אך בשונה ממודי'ס הם הסתפקו בהפחתה של נוטץ' אחד בלבד לרמה של A עם אופק שלילי. הדירוג של S&P עדיין גבוה מזה של מודי'ס בשני נוטצ'ים. הפחתת הדירוג באה על רקע הערכה שהלחימה בעזה ובצפון עשויים להימשך אל תוך 2025, ובהתאם הנזקים הכלכליים.

"להערכתם, הצמיחה השנה תהיה אפסית וגם בשנה הבאה תהיה נמוכה ותעמוד על 2.2% בלבד. הגירעון התקציבי יגיע השנה ל- 9% מהתמ"ג ויוותר גבוה ברמה של 6% גם בשנה הבאה. הדוח של S&P פחות חמור וביקורתי מזה של מוד'יס, והוא גם מציין נקודות חוזקה שממשיכות לתמוך בכלכלה.

"השאלה שמטרידה כעת את חברות הדירוג, כמו גם את המשקיעים הזרים, היא עד כמה הכלכלה יכולה להכיל קונפליקט ארוך זמן, שכולל הגדלה ארוכת שנים בהוצאות הביטחון, צמיחה נמוכה מהפוטנציאל וגירעונות תקציביים גבוהים. ישראל חוותה מצב דומה בשנות ה-70, אבל אז נקודת הפתיחה של הכלכלה הייתה שונה: לישראל היה גירעון גבוה בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, ההכנסה לנפש הייתה נמוכה ביחס לעולם וכך גם החסכונות של משקי הבית.

"במצב היום, היכולת לגייס כספים ולנהל את הגירעון תלויה באמון של המשקיעים המקומיים בכלכלה, וכל עוד זה קיים, האוצר יכול לגשר על התקופה בגיוסים יקרים, אבל כאלו שמאפשרים עדיין לשמור על גירעון סביר. גיוסי החוב של מדינת ישראל נראים יקרים, אבל בפרספקטיבה מעט יותר ארוכת טווח הם לא גבוהים במיוחד במונחים ריאליים. התשואות הריאליות ארוכות הטווח גבוהות היום במעט מ-2%, אך כפי שנראה בגרף אלו עדיין לא תשואות גבוהות ביחס לעבר, והן לכשעצמן לא אמורות להכביד מאוד על נטל החוב העתידי".

באשר להתפתחויות האינפלציוניות, כותב בהר כי "הפיחות בשער השקל, עליית מחירי הנפט והפסקת פעילות של חברות תעופה לישראל, כל אלו צפויים להעלות את שיעור האינפלציה בחודשים הקרובים. מדדי המחירים לחודשים אוקטובר-נובמבר יהיו גבוהים מהערכתנו הקודמת, וכך גם האינפלציה בשנה הקרובה. אנו צפויים לעדכן את תחזית האינפלציה לשנה הקרובה (עומדת עתה על 3%) כלפי מעלה.

עוד ב-

השנה בה נוצר העשור האבוד ונולד הדור האבוד | טור חג

לכתבה המלאה

"קצב האינפלציה השנתי צפוי להגיע ל- 4.5% ואולי אף יותר במהלך הרבעון הראשון של 2025. ברור שבמצב זה הפחתות ריבית לא עומדות על הפרק, והשווקים אפילו מגלמים אפשרות להעלאת ריבית בחודשים הקרובים. אנו מעריכים שהעלאת ריבית פחות סבירה במצב הנוכחי של צמיחה נמוכה, וריבית שהופכת להיות גבוהה ביחס לעולם. אם המצב הביטחוני יגרום לפיחות מואץ בשער החליפין, סביר יותר שנראה התערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח, כפי שעשה בתחילת המלחמה" הוא מסיים