השוק

הסוף לחגיגת השכר בצה"ל? זה המהלך שיפסיק את הבזבוזים

מהפכה בניהול תקציב הביטחון: תוכנית האוצר לשנת 2025 על פי חוק ההסדרים שמה במוקד את הגברת הפיקוח על הוצאות כוח האדם והפנסיות במערכת הביטחון, הידוק הבקרה על הוצאות המוסד והשב"כ, ופינוי בסיסי צה"ל ממרכזי אוכלוסייה
מערכת ice | 
אילוסטרציה (צילום פלאש 90/ אייל מרגולין, shutterstock)
טיוטת חוק ההסדרים לשנת 2025 חושפת תוכנית מקיפה של משרד האוצר להגברת הפיקוח והייעול של הוצאות מערכת הביטחון בישראל. התוכנית המוצעת מציגה שורה של צעדים דרמטיים שמטרתם לשנות באופן מהותי את אופן ניהול תקציב הביטחון ולהגדיל את הכנסות המדינה.
על פי הפרסום בכלכליסט, במוקד התוכנית עומדים שלושה נדבכים מרכזיים: הגברת הפיקוח על הוצאות כוח האדם והפנסיות במערכת הביטחון, הידוק הבקרה על הוצאות המוסד והשב"כ, ופינוי בסיסי צה"ל ממרכזי אוכלוסייה.

אחד הצעדים המשמעותיים ביותר בתוכנית הוא הקמת מינהלת לביצוע ובקרה של תשלומי השכר והגמלאות בצה"ל. במסגרת זו, מוצע למנות חשב בדרגת תא"ל שיהיה כפוף מקצועית לאגף החשב הכללי באוצר. מהלך זה, שנדחה בעבר עקב פרוץ המלחמה, נועד לאפשר לאוצר פיקוח הדוק יותר על הוצאות השכר בצה"ל, בדומה לפיקוח הקיים על גופים ממשלתיים אחרים. במקביל, מוצע להקים מערך אחוד לניהול וטיפול בגמלאי המדינה בפנסיות גישור ותקציביות, במטרה להגביר את הפיקוח על הוצאות אלו ולשפר את השירות הניתן לגמלאים.
צעד נוסף בעל חשיבות רבה הוא ההצעה להקים ועדת שרים לאישור תוכניות פיתוח והצטיידות של השב"כ והמוסד. הוועדה, שתורכב מראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר, תהיה אחראית לאשר פרויקטים שעלותם עולה על 100 מיליון שקל לשנה במוסד ו-50 מיליון שקל לשנה בשב"כ. מהלך זה נועד להגביר את השקיפות ואת הבקרה על הוצאות הארגונים החשאיים, תוך שמירה על האיזון הנדרש בין צורכי הביטחון לבין ניהול תקציבי אחראי.
התוכנית גם מציעה לפנות מספר בסיסי צה"ל מרכזיים ממוקדי אוכלוסייה עד שנת 2030, כולל בסיס הקריה בתל אביב, מחנה המכללות הצבאיות בגלילות, ומרכזי השיקום והאחזקה בצריפין, תל השומר וחיפה. מהלך זה נועד לא רק להגדיל את הכנסות המדינה על ידי שחרור קרקעות יקרות ערך, אלא גם לשפר את הביטחון על ידי הרחקת מתקנים צבאיים ממרכזי אוכלוסייה.
חשוב לציין כי ההצעות בחוק ההסדרים מגיעות מאנשי אגף התקציבים באוצר, וסביר להניח שחלקן יתקלו בהתנגדות משמעותית ממשרד הביטחון. התנגדות זו עשויה להוביל לשינויים או אף לביטול חלק מההצעות בנוסח הסופי של החוק. עם זאת, עצם העלאת הצעות אלו מסמנת שינוי משמעותי בגישה כלפי ניהול תקציב הביטחון ומצביעה על רצון להגביר את השקיפות והיעילות במערכת הביטחונית. התפתחות זו עשויה להוביל לדיון ציבורי נרחב על האיזון הראוי בין צורכי הביטחון לבין ניהול תקציבי אחראי במדינת ישראל.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה