בלב ליבה של תל אביב, עיר ללא הפסקה, מתחולל מאבק עיקש על עתיד התחבורה בישראל. שרת התחבורה מירי רגב, בצעד נועז ושנוי במחלוקת, יוזמת מהלך לביטול אגרות הגודש - תוכנית שאמורה הייתה להיכנס לתוקף ב-2026 ולשנות את פני התנועה במטרופולין גוש דן. מהלך זה מציב את רגב בעימות ישיר מול משרד האוצר, המקדם את התוכנית בנחישות, ומעלה שאלות נוקבות על עתיד התחבורה, צדק חברתי ופיתוח כלכלי בישראל, כך על פי פרסום בגלובס.

אגרות הגודש, שנולדו בחוק ההסדרים של 2021, נועדו להיות מנוע מימון חיוני עבור מערכת המטרו השאפתנית של גוש דן ולשפר את התחבורה הציבורית. התוכנית, המבוססת על מודלים מצליחים בערים כמו לונדון ושטוקהולם, מציעה מערכת של שלוש טבעות סביב תל אביב, עם תעריפים משתנים בהתאם לשעות העומס. אולם, רגב טוענת כי המהלך יפגע בתושבי הפריפריה המגיעים למרכז לעבודה, ומבקשת לבטל או לדחות את יישום החוק.

מנגד, משרד האוצר רואה באגרות הגודש כלי חיוני לא רק למימון תשתיות, אלא גם לניהול ביקושים וצמצום עומסי התנועה. הם מצביעים על התועלות הכלכליות והסביבתיות של המהלך, במיוחד לאור המשבר הכלכלי והצורך במקורות מימון חדשים. המחלוקת מעלה דילמות מורכבות: האם ניתן לאזן בין פיתוח תשתיות לבין הוגנות חברתית? כיצד משפיעה המלחמה על תכנון ארוך טווח בתחום התחבורה?

עוד ב-

בשורה לנהגים: אגרת הגודש בעיר העמוסה ביותר בוטלה - ברגע האחרון

לכתבה המלאה

המאבק על אגרות הגודש חושף מתחים עמוקים יותר בחברה הישראלית - בין מרכז לפריפריה, בין פיתוח כלכלי לצדק חברתי, ובין ראייה קצרת טווח לתכנון ארוך טווח. בעוד שרגב מדגישה את הצורך בהגנה על אזרחים מפני מיסוי נוסף בתקופה כלכלית מאתגרת, האוצר מתעקש על חשיבות המהלך לעתיד התחבורה והכלכלה בישראל. התוצאה של עימות זה עשויה לעצב לא רק את עתיד התנועה בגוש דן, אלא גם את האופן שבו ישראל מתמודדת עם אתגרי התחבורה, הסביבה והפיתוח העירוני בעשורים הקרובים.