כמעט 8 חודשים מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, הכלכלה הישראלית מראה סימני התאוששות מרשימים, כשדי להציץ בדו"חות הכספיים של חברות כמו עזריאלי, קניוני עופר וביג כדי לקבל תמונת מצב על הצריכה הפרטית בישראל שמתאוששת מהר מהצפוי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מנסה להרגיע ואומר שבקצב הזה של הדברים, הגירעון יתכנס לתחזיות האוצר, אבל הוא עדיין חושב שהבנקים היו ויהיו צריכים 'להיכנס תחת האלונקה' יותר ממה שעשו עד עכשיו, בייחוד לאור כך שבנק ישראל לקח על עצמו לספק להם מטריה בתחילת המלחמה. בריאיון ל-ice, פורש שר האוצר את משנתו על המצב הכלכלי במשק, על תפקיד הבנקים בכלכלה הישראלית, ומציג תמונת מצב אופטימית בסיטואציה קשה ומאתגרת למשק הישראלי.

אחד הנושאים השנויים במחלוקת עם השר נסובה סביב היטל המלחמה שהטיל על 5 חברות בישראל - הבנקים. כאן צריך לזכור שהמערכת הבנקאית פרסמה את הדוחות הכספיים שלה כך שניתן לבחון את השפעות המלחמה עליה, רבעון שני ברציפות.

הטלת מס מיוחד על הבנקים, אתה מרוצה ממנו עד עכשיו?
"לא. אני ממש לא מרוצה ממנו. הם היו צריכים לשלם היטל כפול ממה שהם משלמים. ראינו את הרווחים שלהם והם יכלו לקחת חלק גדול יותר בנטל. זו טיפה בים הרווחים שלהם ואנחנו רואים את הדוחות שלהם. לא יכול להיות שבנקים ישלמו היטל מלחמה של 2.5 מיליארד שקל, הם צריכים לשלם כפול".

אז מה קרה בדרך? למה לא להטיל עליהם כבר מס משולש או מרובע?
"אני חשבתי ועדיין חושב שהם צריכים לשלם כפול ממה שהם משלמים. תראה את הרווחים שלהם ואת הדיווידנדים שלהם. הם צריכים להיות יותר מתחת לאלונקה".

במצב כזה של חוסר ודאות, הם מקשיחים את החיתום כי אתה לא מספק להם ודאות, או אפילו סוג של ודאות.
"אנחנו נמצאים כרגע במלחמה, ובמלחמה אין ודאות. אני מצפה מהבנקים כרגע לשחרר אשראי למשקי הבית ולעסקים ולמעשה להקל בחיתום. הם יכולים לעשות את זה, אתה רואה שהם לא מגלגלים את הריבית הגבוהה ללקוחות, בטח לא כמו שהם עשו הפוך כשגלגלו את הריבית על ההלוואות ללקוחות. אז לפחות שייכנסו תחת האלונקה עם אשראי".

זה סיכון שלא בטוח שבעלי המניות שלהם רוצים עכשיו או לא כמו שאתה רואה אותו.
"אני מצפה מהבנקים לקחת יותר בסיכונים עכשיו בתחום האשראי. אני מבין שצריך לאזן בין הסיכון ליציבות של המערכת אבל הבנקים יכולים בהחלט לקחת יותר סיכונים  בלי לסכן את היציבות שלהם. הדוחות שלהם מולך ואני מצפה מהם לא לחנוק את הכלכלה ולהקל בחיתום".

הבנקים כן סייעו בסכומים לא מבוטלים. דחו הלוואות, ספגו ריבית וכן הלאה
"זה נכון אבל זו טיפה בים. אני חוזר ואומר שהם צריכים להיכנס תחת אלונקה הרבה יותר ממה שהם עושים היום".

בוא נדבר רגע על הגירעון, החלק שלכם בחוסר היציבות
"אני חוזר ואומר, אנחנו במלחמה וצריך כסף. זה נכון שהצעדים צריכים להיות מדודים ואחראיים ואני אומר לך שאנחנו העברנו תקציב אחראי. יש ביקורת ואני מבין אותה, אבל הביקורת על מה שקיבל ביטוי כ"כסף קואליציוני" הוא כסף קטן ביחס לכל מה שאנחנו עושים ועם כל מה שאנחנו מתמודדים איתו".

בקצב הזה הגירעון יגיע למספרים לא קטנים
"אני לא מסכים. הנחת העבודה שלנו והיא מקבלת תוקף גם בביצועים של הכלכלה ברבעון הראשון של השנה היא שאנחנו נתכנס למספרים של ה-6.6% במעלה הדרך. יכול להיות שתהיה נקודה למעלה או נקודה למטה אבל המסגרת לא תיפרץ.

אנחנו מנהלים כלכלה אחראית בתקופת מלחמה ואתה רואה את כרטיסי האשראי ואתה רואה את הקניונים ואתה מבין שההתאוששות של הכלכלה היא מהירה וזה טוב, אז עם עוד כמה צעדים שנעשה בקרוב גם הגירעון יתכנס".

עוד ב-

נגיד בנק ישראל מגיב לתחקיר מירי רגב | ראיון מיוחד

לכתבה המלאה

כאן המקום לציין כי ההערכה הזו של שר האוצר (הנוגעת לגירעון)  דומה להערכה של נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שאמר לאחרונה כי בהינתן ביצועי הכלכלה ברבעון הראשון של השנה (שהראתה על התאוששות ניכרת של הציבור הישראלי שחזר לקניונים, לצרוך וכן הלאה) הרי שניתן לצפות התכנסות של הגירעון למספרים של האוצר (6.6%) עד לסוף השנה. אבל יש כאן אי-ודאות גדולה מאוד סביב נושא המלחמה וההתפתחות שלה בעיקר בגבול הצפון.