בהתאם לתחזיות המוקדמות, בנק ישראל מותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5%. בנק ישראל למעשה נוקט בעמדה שמרנית לאור הלחצים האינפלציוניים, הגירעון הדרמטי בתקציב המדינה וחוסר הוודאות סביב עסקה לשחרור החטופים.

נזכיר כי כרגע קצב האינפלציה השנתי עומד על 2.8% אולם קונצנזוס ההערכות מדבר על קצב אינפלציה שיגיע ל-3.2% בתקופה הקרובה. הגירעון בחודש אפריל הגיע לקצב שנתי של 7% והוא מהווה אינדיקטור נוסף ללחצים אינפלציוניים שיתגברו בתקופה הקרוב, שכן מרבית הכסף הולך לתשלום דמי השימור של הקואליציה ומכאן שהכסף יוצא לצריכה פרטית וכן הלאה.
נתון נוסף שיש לקחת בחשבון הוא המלחמה והעובדה שהממשלה, לפחות לדעת רבים וטובים, אינה חותרת לעסקה לשחרור החטופים ומכאן לסיום המלחמה מה שמגביר את הסיכון להסתבכות נוספת ומכאן לתנודתיות גבוהה של הדולר.

בנימוקי ההחלטה נכתב כי "הפעילות הכלכלית ושוק העבודה מוסיפים להתאושש באופן הדרגתי. לצד זאת, מידת אי-הוודאות הגיאופוליטית המתמשכת מתבטאת ברמה גבוהה של פרמיית הסיכון של המשק. בסביבת האינפלציה חלה עלייה מסויימת. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 2.8%.

"הציפיות לאינפלציה מהמקורות השונים לשנה הקרובה עלו ונמצאות בסביבת הגבול העליון. הציפיות לשנה השנייה ואילך מצויות בתוך תחום היעד, בחלקו העליון. מאז החלטת המדיניות הקודמת השקל התחזק מול הדולר והאירו בכ-1.1%, ובמונחי השער הנומינלי האפקטיבי בכ-1.2%. "התוצר התרחב ברביע הראשון של שנת 2024 ב-3.35% ביחס לרבעון הקודם ומשקף גידול בצריכה הפרטית ובהשקעה בנכסים קבועים.

עוד ב-

מלחמת הבנקים הגדולה: 1.5 מיליארד שקל שמטריפים את המערכת | כל הפרטים

לכתבה המלאה

למרות התרחבות זו התוצר נותר נמוך ב-2.8% ביחס לרמתו טרם המלחמה. "בשוק הדיור נמשכת עלייה במחירי הדירות והמגבלות וקשיי הפעילות בענף נוכח המלחמה עדיין משמעותיים. סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן עלה ב-0.6% והקצב השנתי של עלייתו עומד על 2.7%" נכתב בנימוקים.