אחת הבעיות הגדולות בהשקעה במטבעות קריפטוגרפיים היא נושא ההמרה שלהם לכסף פיאט (כסף רגיל ומוכר) ולגרום למוסד פיננסי לגיטימי, כמו בנק לקבל את הכסף. הבעיה הזו פתירה ויש גם מי שעושה את הפעולה הזו אבל הרשות לני"ע מצאה שבית ההשקעות IBI פעל בעבר באופן פחות קפדני ממה שדורש החוק. IBI סלק באותה התקופה כמעט 400 מיליון שקל בדרך הזו.

אם כן, ועדת עיצום כספי לפי חוק איסור הלבנת הון ומימון טרור של רשות ניירות ערך הטילה עיצומים כספיים של 700 אלף שקל על חבר הבורסה IBI ו-170 אלף שקל על זירת הסוחר קולמקס.

הקנס שהטילה הרשות לני"ע על IBI הוא הגבוה ביותר שהוטל אי פעם על עבירה על החוק הספציפי הזה. 

מהרשות לני"ע נמסר כי "העיצום הכספי הוטל בעקבות הפרות שהתגלו במסגרת ביקורת שערכה רשות ניירות ערך בחבר הבורסה, כחלק מפעילותה השוטפת לפיקוח על עמידתם של חברי הבורסה שאינם בנקים בהוראות הדין. 

"לפי החלטת הוועדה, בין סוף 2017 לתחילת 2020, IBI אפשרה ללקוחות חברת נאמנות קשורה להמיר מטבעות דיגיטליים למטבעות פיאט אצל ברוקרים זרים, להפקיד את הכספים שהומרו בחשבונות נאמנות בחבר הבורסה, בהם סווגו הלקוחות כ"נהנים" בחשבונות, ולאחר מכן להעביר את הכסף לחשבונם של הלקוחות בבנק מסחרי. סך הכספים שהופקדו בדרך זו היה כ-382 מיליון שקל ב-27 חשבונות. 

"הוועדה מצאה כי IBI החלה בפעילות זו טרם גיבוש מדיניות, נהלים ובקרות נאותים לטיפול בסיכוני הלבנת ההון הגבוהים שנבעו ממנה. על פי החלטת הועדה, השירות הוענק באמצעות חברת נאמנות באופן שהוריד את סטנדרט הזיהוי והכרת הלקוח הסופי וחבר הבורסה לא וידא כי חברת הנאמנות מיישמת חובות אלה כנדרש. 

עוד ב-

בנק ישראל בולם את נאווי - מסרב לתת לו היתר שליטה בישראכרט

לכתבה המלאה

"הועדה קבעה כי חבר הבורסה לא נקט משנה זהירות למרות התקיימות "נורות אדומות": העובדה שבאותה תקופה הבנקים בישראל היקשו על העברת כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים, פניות של סגל הרשות לחברה בקשר לסיכוני הלבנת הון בפעילויות שונות הקשורות למטבעות דיגיטליים והעובדה שביחס לחלק מהלקוחות היה פרסום שלילי בתקשורת".