השוק

דריכות לקראת פרסום נתוני האינפלציה מחר; כל המספרים

מדד המחירים לחודש פברואר יתפרסם מחר והדריכות במערכת הכלכלית מורגשת היטב; מדד גבוה משמעותו דחיה נוספת בהורדת הריבית וסכנה מהדרדרות כלכלית, מדד נמוך משמעותו חזרה לתוכנית המקורית - כל המספרים
ניצן כהן | 
בורסה (צילום shutterstock)
מדד המחירים לצרכן יתפרסם מחר והדריכות במערכת הכלכלית מורגשת היטב. התחזיות מדברות על כך שמדד חודש פברואר יעלה ב-0.4% ואם התחזית הזו תתממש הרי שסביר להניח שבנק ישראל ירגיש מספיק בנוח כדי להוריד את הריבית בחודש הבא.
ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בחטיבה הפיננסית של בנק הפועלים כתב השבוע כי "חמישה חודשי מלחמה מאחורינו, העצימות אמנם פוחתת, ונוצרה אפילו שגרה כלכלית עבור רוב האזרחים. הצרכנים צורכים עתה בשוק המקומי יותר מאשר לפני המלחמה, שוק העבודה מתאושש ומספר הנעדרים זמנית מהעבודה ירד, וסביר להניח שנראה צמיחה חיובית גבוהה ברבעון הראשון של 2024, לאחר הבור שיצרה המלחמה ברבעון הרביעי.
"אבל לשגרה הזו מחיר כלכלי גבוה" אומר בהר "הגירעון התקציבי בפברואר לבדו היה גבוה ב-16 מיליארד שקל לעומת פברואר אשתקד. הוצאות הממשלה מגיעות בחלקן הגדול בצורה כזו או אחרת למשקי הבית ומגדילות את הכנסות משקי הבית.
"התייקרות הטיסות לחו"ל והשיאים בוול-סטריט מגבירים עוד יותר את הצריכה של משקי הבית. מודל הצמיחה הזה לא יכול להחזיק מים, כל עוד לא נראה ענפי משק נוספים מגדילים פעילות, ובינתיים היצוא התעשייתי לא גדל בחודשים האחרונים, ופעילות ענף הבנייה לא יכולה לחזור לקדמותה כל עוד לא תיפתר בעיית העובדים הזרים. התוצר העסקי במחצית הראשונה של השנה צפוי עדיין להיות נמוך מזה של המחצית הראשונה אשתקד".
באשר לגירעון הגבוה אומר בהר כי "הגירעון התקציבי עלה בשנה שהסתיימה בחודש פברואר לשיעור של 5.6% מהתוצר. מתחילת השנה ההוצאות עלו בכ-44% לעומת השנה שעברה והם היו הגורם העיקרי לזינוק בגירעון. גם בנטרול הוצאות המלחמה הישירות ההוצאות גדלו ב-16%. בצד ההכנסות, התמונה מפתיעה לחיוב ואלו ירדו בפברואר ב- 0.3% בלבד לעומת שנה שעברה, זאת הרבה הודות למסים העקיפים שהושפעו מהצריכה הגבוהה. תקציב המדינה המעודכן צפוי להגיע לאישור הכנסת השבוע והוא כולל גירעון תקציבי צפוי של 6.6% מהתמ"ג. על-פי המגמות הנוכחיות נראה שהגירעון יהיה גבוה יותר.

"האוצר ביצע הנפקה גדולה של 8 מיליארד דולר בשווקים הגלובליים. ההנפקה הייתה לטווחים של חמש, עשר ושלושים שנים. המרווחים (מעל אג"ח ארה"ב) היו של 135, 145 ו- 175 נקודות בהתאמה. חצי הכוס המלאה היא שההנפקה הגדולה מורידה מצרכי גיוס ההון בשוק המקומי, חצי הכוס הריקה היא שהמרווחים גבוהים, ולא מתאימים למדינה עם דירוג אשראי של A. מבחינת הנתונים הכלכליים, האיתנות הפיננסית של ישראל, מצדיקה גיוס זול בהרבה, אך השווקים מתמחרים גם את הסיכון של התפשטות המלחמה לצפון.
"מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים רשם ירידה קלה בחודש פברואר. רמת המדד שומרת על יציבות יחסית ומעט נמוכה מהרמה שלפני המלחמה. החזרה ההדרגתית לשגרה של משקי הבית ברוב חלקי הארץ, המשך שחרור אנשי המילואים, חזרה של העובדים למעגל העבודה וכנראה גם אפקט עושר שנובע מעליות השערים החדות בשוקי ההון, כל אלו פעלו לשמירה על רמה גבוהה יחסית של אמון הצרכנים.
"נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי מצביעים על עלייה חדה של 5.7% בחודש ינואר (שוק מקומי בלבד) בהשוואה לחודש ספטמבר, זאת בהשפעת מיעוט הנסיעות לחו"ל וכנראה גם עלייה בהכנסות של חלק ממשקי הבית".
באשר למדד, אומר בהר כי "לקראת ארבעה מדדי מחירים גבוהים שצפויים בהשפעת גורמים עונתיים, עליות מחירים שנדחו בגלל המלחמה (בעיקר מזון) וצעדי הממשלה (ייקור המס על מוצרי טבק). המדד צפוי לעלות במצטבר ב-1.6 נקודות אחוז בתקופה זו. יחד עם זאת שיעור האינפלציה בהסתכלות של 12 חודשים אחורה צפוי לרדת מעט ל-2.4% בחודש מאי. ירידת האינפלציה תאפשר כנראה הפחתת ריבית ב-8 באפריל לרמה של 4.25%, והמסר יוסיף להיות של זהירות ומיתון הציפיות להמשך הירידות בריבית. במחצית השנייה של השנה צפויות להערכתנו עוד כשתי הפחתות ריבית, כך שהריבית בסוף השנה תעמוד על כ-3.75%".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה