אתמול השאיר נגיד בנק ישראל את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5%. ההחלטה הזו של אמיר הייתה לא פחות אמיצה ואת זה חשוב להבין היטב. הלחץ על אמיר והוועדה המוניטרית היה להפחית את הריבית ולעזאזל הכל. אז האמריקאים יעשו מה שהם רוצים, האירופאים כנ״ל ואנחנו, ישראל הקטנה על 21 אלף הקמ״ר שלה ו-9 מיליון התושבים שבה, יחיו ביקום מקביל.

כדי להבין את המדרון החלקלק שהכלכלה הישראלית נמצאת בו צריך להקשיב היטב לאמיר ונתחיל עם דירוג האשראי. באופן עקרוני הכלכלה הישראלית לא הזדעזעה מהורדת הדירוג של מודי׳ס וככל שנראה כששאר חברות הדירוג יישרו קו איתם, גם אז הכלכלה הישראלית לא תזדעזע יותר מידי. למה זה קורה? כי הכל כבר מתומחר בשוק, תוקנן וגולם מחדש. המהפכה המשפטית, התקציב, חלוקת הכספים הקואליציונית וגם המלחמה, הכל כבר מתומחר.

אתמול בצהריים, לפני ההודעה של הנגיד על הריבית, סיימה הממשלה הנפקה אחרונה של אג״ח לחודש פברואר בבורסה. המחירים היו מעט גבוהים מהמחירים בשוק וכרגע לפחות ניתן להגיד שהורדות הדירוג כבר בשוק.

אז מה אמיר חושב על זה? אמיר מציין שורה של מאפיינים ייחודיים של הכלכלה הישראלית שתומכים בחוב של ישראל, גם כשהוא עולה וחלקו הלא קטן, מועבר לחלוקת כסף למקורבים. הכלכלה הישראלית מוטת טכנולוגיה בעלת יכולת המצאה ופיתוח נדירים ומעל הכל, הכלכלה הישראלית או נכון יותר החברה הישראלית העובדת ומשרתת בצבא, היא בעלת יכולת התאוששות מהירה מאוד.

אז ממה באמת מזהיר הנגיד? פשוט, אחרי שתסתיים המלחמה והכלכלה הישראלית תיכנס לשלב הריקברי, הריבאונד ותתייצב שוב ברמות נורמליות (במונחי ׳הנורמלי החדש׳)  צריך יהיה להעלות את הדירוג של ישראל ולמעשה לתקנן מחדש את פרמיית הסיכון, וזה כבר סיפור קשה מאוד. ״קשה מאוד למדינה להעלות דירוג״ אמר לי אתמול אמיר וכדאי להבין, מדובר בנגיד מקצועי מאוד שמכיר היטב את חברות דירוג האשראי והכלכלה העולמית.

״כשחברת דירוג אשראי מורידה את הדירוג ואת תחזית ה דירוג, לוקח לה הרבה מאוד זמן להחזיר את הדירוג ל׳נורמלי החדש׳ וזה אומר שההשפעה הכלכלית, במונחי פרמיית הסיכון, לא תרד כל-כך מהר, גם כשהמצב יהיה יותר טוב ויש לזה השפעות על החוב של ישראל לאורך זמן״ הוא הסביר.

אזהרה נוספת וחריפה מאוד שיגר הנגיד מפני חוק גיוס חדש, ככל שיחוקק. אמיר למעשה אומר שאת החשיבות של שילוב חרדים בעבודה אנחנו מכירים היטב אבל את נושא החשיבות בשירות הצבאי אנחנו פחות מכירים, מעבר לנושא הערכי שיש כאן. בישראל של אחרי ה-7 באוקטובר אנחנו מבינים שהצבא צריך להיות גדול יותר וזה אומר להאריך את שירות החוב ולזמן יותר מילואים ויותר ימים.

אובדן הפריון, תוצרי העבודה של מי שישאר בשירות סדיר עו כמה חודשים ומי שיקרה למילואים יותר פעמים ויותר ימים, הוא קריטי. משמעותי מאוד להתפתחות הכלכלית ישראל בעידן של אחרי ה-7 באוקטובר וכאן כולם צריכים לתת את הדעת. זה לא רק סיפור ערכי/ חברתי זה בהחלט סיפור כלכלי עם משמעויות ארוכות טווח.

אמיר, אופטימיסט למדיי, אמר לי אתמול שאסור לי/ לנו לשכוח שמשבר כזה, כמו שהחברה נמצאת בו כרגע, משבר שעד עכשיו הממשלה לא התחילה לפעול לצאת ממנו או לפחות לחקור אותו ולהסיק ממנו מסקנות, הוא גם הזדמנות, אולי חד פעמית (בהתחשב בנסיבות האיומות שהובילו אליו) להקים כאן את ישראל החדשה.

עוד ב-

נגיד בנק ישראל: "יש חשיבות כלכלית קריטית לנשיאה בנטל של החרדים"

לכתבה המלאה