בקבוצות הוואטסאפ של ותיקי תנועת "כך" לשעבר דיברו החברים במונחים של ניצחון היסטורי והגשמת חלום בלתי אפשרי. החוגגים במטה "עוצמה יהודית" התפוצצו משמחה וביטאו התרגשות בלתי נשלטת. צהלות השמחה בקעו מהם והם כמעט איימו להתפקע לאחר ההישג המרשים של חבר הכנסת איתמר בן גביר ומפלגת 'עוצמה יהודית' במסגרת רשימת הציונות הדתית.

חילופי הדברים בין החברים בקבוצות הוואטסאפ העידו שהם ציפו וייחלו לרגע ההיסטורי הזה שני עשורים ויש גם כאלו שחיכו הרבה יותר. באחת התגובות נכתב: "אם איתמר שר לביטחון פנים אני שוקל לחגוג השנה מזה 18 שנה את יום העצמאות".

תקרית בן גביר-נתניהו בשמחת תורה ערב הבחירות הזכירה לי תקופה אחרת. לפני כמעט שלושה עשורים, בן גביר צעיר לימים, היה חומק בחשאי לחוגי בית שנערכו בישיבת הבוכרים בכפר חב"ד במטרה לגייס פעילים לתנועתו ולשכנע את הנוער בצדקת "הרעיון היהודי" של הרב כהנא שנים ספורות לאחר הירצחו. אמנם לא תחת אבטחה אלא אם מחשיבים את נוכחותו הקבועה של בנצי גופשטיין לצדו, גם הוא אז צעיר לימים, חסון כאלון וידיו כגזעים.

בן גביר נהג להסליק את הפורד פיאסטה הישנה באזור חשוך וסבוך צמחיה ליד המכולת ואיש קשר מטעמו סימן לו מתי לעצור ומתי להתקדם הלאה בה בעת שאיש קשר אחר תצפת ודיווח שהשטח נקי ואפשר להתקדם. באותן התכנסויות דיבר בן גביר בגנותו של הסכם אוסלו ורבין (למרות שתמיד ציין גם את זכויותיו. גם גופשטיין אגב.) ולאחר הירצחו של רבין עבר לתקוף את נתניהו על הסכם חברון.

בן גביר נהג להתווכח עם התלמידים על "הרע במיעוטו" וניסה לשכנע אותם שנתניהו בעצם ממשיכו של רבין כשהוא אומר ש"הסכמים צריך לכבד". באותו השבוע שבה אירעה התקרית בין נתניהו לבן גביר בשמחת תורה בכפר חב"ד, איך שלא הופכים את זה, נתניהו עשה הרבה כבוד לאיש הזה למרות שבן גביר "נעלב" ומדינה שלמה יודעת היום שאין ממשלת ימין בלעדיו. איפה הוא היה אז ואיפה הוא היום? אז היה מוקצה מחמת מיאוס למרות ההילה התקשורתית סביבו אפילו בקרב חוגי הימין והיום הוא דמות נערצת ומוקד משיכה להמונים.     

"פחות קערית מרק," ניסה בן‑גביר להתבדח, "והיו עושים ממני סלט"

לאחר החשיפה של ice על ניסיון ההתנקשות בבן גביר ב-2005, אפשר להוסיף זווית אישית מהשירות בנח"ל החרדי בפילבוקס בחברון. באחד הימים עצר מול הפילבוקס רכב פרטי אזרחי. מהמכונית יצא, לא פחות, פעיל הימין איתמר בן‑גביר, ובידיו הפתעה - סיר ובו מרק חם, שבישלה אשתו במיוחד לחיילים. המפקד שלי שהחזיק בדעות פוליטיות אחרות, ששהכיר היטב את בן‑גביר, הופתע לראות את יריבו האידיאולוגי ובידו מרק חם. הוא חייך, לחץ את ידו ומיהר להכניס את האורח אל המבנה החם. וכיוון שאין כמו מרק אוהב כדי להפשיר לבבות, עד מהרה שקענו כולנו בשיחת גברים חמה.

עוד ב-

אברי גלעד: "חולשת המשטרה - המחולל הראשי לנסיקת בן-גביר"

לכתבה המלאה

הזמן חלף. גמענו קערית, ועוד אחת, וכשביקש בן‑גביר לצאת, ביקשנו שהות נוספת של דקה-שתיים. עם צאתו מהדלת נשמע צרור יריות מטווח קרוב. הכדורים כוונו לעבר האורח, אבל החטיאו את מטרתם. "פחות קערית מרק," ניסה בן‑גביר להתבדח, "והיו עושים ממני סלט".