בנק ישראל בוחן מספר שנים את האפשרות להנפיק שקל דיגיטלי כחלק מהיערכותו לעתיד מערך התשלומים בישראל. מחקר שנערך לאחרונה מצביע על כך שמעל מחצית מהציבור הביעו עניין גבוה בשימוש בשק"ד. שאלנו את נבחרת הקריפטו מה זה בעצם שקל דיגיטלי, ומה הכוונות של בנק ישראל מאחורי המהלך?

נעה משיח, מנכ"לית איגוד הביטקוין הישראלי:

"בנק ישראל ממשיך במאמציו לקדם את רעיון השקל הדיגיטלי וכעת יצא עם סקר שבוחן את דיעות הציבור על המהלך. הבנק מתגאה בתוצאות הסקר לפיהן 51 אחוזים מהציבור מעוניינים ברעיון. אך יחד עם זאת חשוב לזכור שגם אם השקל הדיגיטלי יהיה נוח לשימוש או בטוח, יש בעצם המנגנון של החזקת הכסף של האזרח על ידי המדינה בעיתיות רבה. למרות ההצהרה של הבנק שהוא לא ידע את היתרות של האזרחים, גם בסקר עצמו הוא מציין שהוא המנפיק והמתפעל של הכספים. ולכן אין פה באמת הפרדה בין יכולת השליטה של המדינה בכספים לכספי האזרחים. מוטב שבנק ישראל ללמוד מארצות הברית שהודיעה שלא תצא למהלך של דולר דיגיטלי, ואם האזרחים מעוניינים במטבע דיגיטלי הם יכולים להיעזר במטבעות יציבים שאינם נמצאים בשליטה ממשלתית."

ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, בלוקצ'יין, וה-ווב3:

"הגיע הזמן לצנן את ההתלהבות מסביב לשקל הדיגיטלי. בסוף, מטבע דיגיטלי שנשלט על ידי הבנק המרכזי מציב שאלות קשות- עד כמה הכסף שלנו? מה רמת המעקב שתהיה על כל שקל שנוציא? האם הרשויות יוכלו פשוט לרוקן לנו בוקר אחד את הארנק? חשוב להסתכל מערבה ולראות מה עושים בארה"ב, שם נאסר על הנפקת דולר דיגיטלי, והמדימה הולכת בכל הכוח על מטבעות יציבים מבוססי דולר, שהמגזר הפרטי מנפיק. גם בישראל יש לנו יוזמות מעולות כמו BILS של ביטס אוף גולד. השוק הפרטי יוכל להנפיק שקל דיגיטלי בצורה טובה, מהירה וכלכלית הרבה יותר מכל גוף ממשלתי, ובעיקר, לתמוך בעקרונות החירות, זכויות הקניין והדמוקרטיה, שמטבע דיגיטלי מבוזר מקדם, ומטבע דיגיטלי ריכוזי, כמו השקל הדיגיטלי המתוכנן, מדכא".

אלי בז'רנו, מנכ"ל ומייסד בורסת הקריפטו Bit2C:

"הנחת המוצא היא שבניכוי המזומן, רוב ״הכסף״ שלנו הוא לא יותר מייצוג דיגיטלי במערכת מחשב כזו או אחרת. השק״ד, שקל דיגיטלי על גבי רשת מטבע במודל בנק דיגיטלי מרכזי (CBDC) עשוי לשפר את ניהול המטבע הישראלי, להקשות על עבריינות פיננסית, לעורר ולעודד חדשנות פיננסית, ועוד. השק״ד, מכיל מורכבויות ואתגרים מגוונים סביב היציבות הפיננסית, לצד חששות מוצדקים על כרסום החופש הכלכלי של הפרט, פגיעה בפרטיות וגם חשיפה מוגברת לחולשות אבטחת מידע ופשיעת סייבר. היסטורית, גל העלייה במחיר הביטקוין של שנת 2017 יצר זרז לכניסת הביטקוין מהשוליים הסהרוריים של האינטרנט אל מרכז תשומת הלב העולמית, זו השנה בה מדינות ברחבי העולם החלו לבחון ברצינות את היתכנות לאימוץ מודל מטבע דיגיטלי-מרכזי. בתקופה זו גם בנק ישראל החל לבחון את הנושא ומאז ממשיך לפעול בתחום החקר ופיתוח שעל בסיסם מפרסם הבנק, בשקיפות רבה יש לומר, דוחות, המלצות ותוכנית עבודה.

בטווח הארוך, ככל הנראה תהיה בנקאות מרכזית דיגיטלית ברוב המדינות בעולם. אבל בטווח הקצר, קשה לראות איך מתקבלת ההחלטה בישראל שיוצאים לדרך, בטח לפני ארה״ב שבה ממשל טראמפ מתנגד באופן פומבי וחריף נגד מעבר למודל דיגיטלי מרכזי. הסקר האחרון הוא חלק מתוכנית העבודה של בנק ישראל, הסקר ספג לא מעט ביקורת מוצדקת מהקהילה. להערכתי ישראל עוד רחוקה מאוד משלב הפיילוט."

שאולי רג'ואן, שותף מנהל קרן הון סיכון Masterkey:

"יש הרבה דרכים לעשות סקרים, בסוף הסטיסטיקה לא משקרת ומשקפת את המצב בשוק. מהסקר ניתן להסיק תובנות אבל חשוב להבין את המסקנות. אם המשיבים על הסקר היו למשל לומדים קודם את המשמעויות של שקל דיגיטלי, אולי אפשר היה להבין מהסקר מה דעתם האמיתית על הנושא. אבל שעושים שסקר ללא לימוד מקדים לא באמת ניתן להסיק מסקנות ספציפיות,כמו נושאים של פרטיות, הגנה, ביקוש וכו'.

המסקנות שאני רואה מהסקר די ברורות:

1. הציבור לא יודע מה המשמעות של שקל דיגיטלי 
2. הציבור רוצה פתרון לכסף יותר טוב ממה שיש היום 

עוד ב-

נבחרת הקריפטו מסבירה: מה יהיו השלכות המהלך הדרמטי באל סלבדור?

לכתבה המלאה

אני באמת מקווה שהסקרים הבאים יעשו לאחר לימוד והדרכה, ככה נוכל להסיק יותר מהם."