מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי (CBDC) הוא גרסה דיגיטלית של המטבע הרשמי והיא המונפקת ומנוהלת על ידי הבנק המרכזי של המדינה. מטרת ה-CBDC היא לספק אמצעי תשלום דיגיטלי בטוח ויעיל, המשלים את המזומן ומותאם לעידן הטכנולוגי.

על פי נתונים של ארגון הוועידה האטלנטית נכון להיום, 134 מדינות, חוקרות או מפתחות מטבע דיגיטלי רשמי, מתוכן 44 נמצאות בשלבי ניסוי מתקדמים ושלוש מדינות בעולם כבר השיקו את המטבע הדיגיטלי שלהן באופן רשמי. המובילה בתחום היא סין, עם הניסוי הנרחב של היואן הדיגיטלי, שהגיע ביוני 2024 להיקף עסקאות חסר תקדים של 7 טריליון יואן (כ-986 מיליארד דולר). 

בנק ישראל בוחן את האפשרות להשיק "שקל דיגיטלי" מאז 2017. למרות החלטות מוקדמות להשהות את הפיתוח, הדחיפה העולמית בתחום הביאה להאצת ההכנות שהבנק המרכזי שלנו עושה. בשנים האחרונות, בנק ישראל ערך ניסויים טכנולוגיים והקים "תחרות השקל הדיגיטלי", שבה השתתפו חברות מובילות כמו PayPal ו-Fireblocks. בנק ישראל שואף לשפר את היעילות של התשלומים המקומיים והבינלאומיים, להוזיל עלויות, ולהציע פתרונות פיננסיים מותאמים לאתגרים כמו הפחתת השימוש במזומן.

עוד ב-

בכירי הקריפטו מעריכים: המטבעות הדיגיטליים יכנסו לספר החוקים בישראל?

לכתבה המלאה

למרות ההתקדמות, ההשקה בפועל של השקל הדיגיטלי תלויה בגורמים רבים למשל, יצירת תקנות פרטיות, פתרון סוגיות טכנולוגיות, וקבלת תמיכה ציבורית רחבה. בנק ישראל מציין כי מערכת CBDC תידרש לבנות אמון ציבורי, בדומה למטבעות מסורתיים, כדי להפוך לכלי מפתח בכלכלה הישראלית. כעת עלינו לעקוב אחר ההתפתחויות במדינות שכבר השיקו את המטבע הדיגיטלי, ניגריה, ג'מייקה ואיי הבהאמה. עלינו לחקור את השילוב של הנכסים האלו בקרב האוכלוסיות השונות וללמוד מהטעויות שעלולות להופיע לאורך הדרך. הערכות מצביעות על כך שאם לא יהיו עיכובים נוספים, השקל הדיגיטלי עשוי לראות אור כבר בשנים הקרובות, בהתאם למגמות הגלובליות והחלטות שיתקבלו בדרג הבכיר.